- משפחה, ציבור וחברה
- לוויה, קבורה ובית הקברות
1622
שאלה
בשנים האחרונות מתבצעת שריפת גופות ע"י שני גופים ידועים. אחד מהם הוא "עלי שלכת". בפרסומי "עלי שלכת" לציבור, הם מסבירים ששריפת הגופות אינה נוגדת את ההלכה היהודית ומביאים לכך ראיות. וכן מביאים דעות של רבנים בעד קבורה בארון. למשל כתוב שם: "השריפה אינה מנוגדת ליהדות. פנינו לאחד מאבות בתי הדין הרבניים וקיבלנו תשובה חד משמעית שלא זו בלבד שהדבר אינו נוגד את היהדות, אלא אף שהיה זה הנוהג המקובל בתקופת המלכים". בחו"ל הבחירה בשריפה רווחת ומקובלת (גם בקרב היהודים), ועם השנים אף גדלים שיעורי הבחירה בדרך פרידה זו. היתרונות שהם מציגים לשריפת הגופות הן:
פתיחת אפשרויות מגוונות יותר לקיום טקס הפרידה - פיזור האפר מעל הים/יבשה/מהאויר/במקום אחר משמעותי עבורו, קבורת האפר, אחסנת הכד בבית/בקולומבריום. יתרון הניידות - ניתן לקחת את כד האפר בקלות בין מקומות מגורים ואפילו ארצות, במיוחד כיום לאור הניידות הגדולה של האוכלוסיה. מהי דעת ההלכה בנושא?
תשובה
שרפה נוגדת את ההלכה! ומי שאמר בשם אב בי"ד שכאילו התיר את הדבר הוא שקרן! בתנ"ך מצינו ששרפו על המלכים את חפציהם האישיים אך לא את המלכים עצמם, חלילה. המפרש את התנ"ך אחרת הוא זייפן!
הקבורה דומה לזריעה ומסמלת את הצמיחה המחודשת בתחיית המתים. השרפה מבטאת את קיצו המוחלט של האדם עם מותו ומצהירה בכך שאין כל המשכיות לחיי הרוח של הנפש האנושית. יש בכך גם אמירה למפרע על ערך החיים בכלל ועל תפקידו של הגוף ואין לך זלזול גדול מזה לאדם ולערכיו, כמובן אין לנו יכולת למנוע מבעלי תפיסת עולם הילניסטית זו לנהוג בגופם כאוות נפשם.

תרומת הגוף למדע - לשם לימוד
הרב יצחק בן יוסף | כ"ה אייר תשפ"ד

להעביר קבר מבית קברות לא יהודי?
הרה"ג יעקב אריאל | ו אייר תשס"ו

כהן וכהנת בבית הקברות
הרה"ג יעקב אריאל | ט טבת תשס"ג

טהרת נפטרים בזמן הריון
הרב אליקים לבנון | כ"ב תמוז תשפ"ד
שיעור כזית למה לא כפשוטו?
הרב דניאל קירש | י"ט סיון תשפ"ה

חיוב גירושים לאחר בגידה
הרב ליעד אוריין | י"ז סיון תשפ"ה
