א. האם מותר "ללוש" את החלה בשבת? (ללוש כמו בצק, אבל הרי החלה מוכנה). ב. האם אישה שיש לה כל הזמן (חוץ מטבילה) טבעת נישואין על היד חייבת להוריד אותה בנטילת ידיים (מפני חציצה)? ג. בן החליף שם לעצמו. האם מותר להוריו לקרוא לבן הנוסף שנולד עם השם הקודם? ד. בספר שמואל: יואב הרג את אבשלום בניגוד לפקודת דוד. למה דוד ציווה לא להרוג את אבשלום, ובכך סיכן את כל העם הלוחם?!

א. איסור לישה בשבת הוא כשמתמלאים שלושת התנאים הבאים: א. על ידי הלישה מרכיבים שני דברים המופרדים זה מזה. ב. שדברים אלו יהיו דקים או סמיכים ולא חתיכות גדולות. ג. שכתוצאה מהלישה יהיו הדברים האלו מעורבים ומחוברים זה בזה לבלילה אחת. על פי הדברים האלה יש מתירים למעוך בידיו את הלחם אם אין מוסיפים לו כל משקה, שכן הוא לש רק מין אחד. (על פי שמירת שבת כהלכתה פרק ח סעיף א וסעיף ג) ב. חכמים תיקנו נטילת ידיים כדיני טבילה שהם מהתורה ובטבילה כל דבר שמקפידים עליו הוא חציצה, ולכן טבעת שרגילים להוריד אותה בשעת מלאכה כמו בלישת בצק או בטבילה היא חציצה וצריכה להוריד אותה לפני נטילת ידיים. (שולחן ערוך אורח חיים סימן קסא סעיף ג ומשנה ברורה סעיף קטן א ו-יט) ג. ראוי שלא לתת שם אחד לשני ילדים משום עין הרע או משום שאם הם קרואים על שם אדם אין זה כבודו אבל בשינוי, כמו:יוסי ויוסף, יש המתירים. (ציץ אליעזר חלק יא סימן נו, אוצר הברית חלק א פרק ו סימן י וילקוט יוסף שובע שמחות הלכות מילה פרק י הלכה ו) ד. דוד כל חייו ברח מהמריבות והשתדל לאחדות הוא היה מוכן להמשיך בחיי הסבל ולהסתכן ובלבד שלא ילחם מלחמה שלא צריך. רואים את המידה הזו של דוד במקרה בו שאול נכנס לבדו למערה בה התחבאו דוד ואנשיו ודוד למרות לחצי אנשיו לא הורג את שאול. ושוב מתגלה מידה זו כשאבנר בא לכרות ברית עם דוד לאחר שנים של מלחמות דוד מוכן לקבלו ובלבד שהמלכות שלו על כל ישראל תעבור ללא מלחמות נוספות. גם במקרה של נבל הכרמלי הכריעה מידה זו, אביגיל אמרה לו שעד עכשיו כל הריגותיו היו לשם שמים אבל אם יהרוג את נבל זה יהיה בעוכריו כי נבל לא חייב מיתה ודוד אומנם לא הסכים איתה אבל בכל זאת לא הרג את נבל. בדומה לכך התנהג דוד במרד אבשלום. דוד לא רואה באבשלום אויב אכזרי כי אם בן המנסה לתפוש את השלטון, שכנראה לא יקבל, והראיה שהוא משאיר את פלגשיו בירושלים ולא חושש להן ולכן אין צורך להורגו. אולם ליואב יש הסתכלות אחרת על המציאות. יואב בשאיפתו לשמור על מלכות דוד מוכן אף להילחם לשם כך בכל האמצעים. הוא הורג את אבנר כדי שלא יהיה "סוכן זר" בתוך ביתו של דוד. וגם את אבשלום הוא הורג כי טען שכל עוד יחיה אבשלום לא יהיה שקט במלכות דוד אלא תמיד הוא ירצה למצוא את ההזדמנות למרוד בו.