אני מרהיב לשאול שאלת רבים דעת תורת כב’, לאחר המחילה וכו’. שפסק כבודו כי היה ראוי שבנות תבואנה לעמונה, על דעת שיגעו בהן, בכל מיני נגיעות משונות וכו’, כמתואר בעיתונכם הידוע, ועליהן לחוש לשוטר הנוגע, ככלב, האם פסק כן גם לאמו? אשתו? בתו? כלתו? נכדותיו? גם להן היה לבוא לעמונה על דעת כן? גם להן לבוא להבא לאירועים מסוג זה?

נוסח השאלה משונה. מכל מקום בנותי היו שם. וביררתי בכמה מקומות, שהתייעצו איתי מלכתחילה אם נכון שבנות ילכו לשם, ועל פי הצעתי הלכו, ושאלתי מחנכים ואשתי שאלה מחנכות, האם הבנות ניזוקו, והתשובה היתה חד משמעית, אף אחת לא ניזוקה. להפך, מתוך הפגישה עם הרוע שיש במציאות, אמונתם התעצמה ותודעת השליחות שלהן התחזקה. מתוך כך יוכלו לבנות את עצמן ואת ביתן יותר טוב.