א.באיזה סיטואציה מעשה לא מוסרי מעיד על האדם, ובאיזה סיטואציה אינו. לדוגמה: אין עוררין על כך שהמעשה של אריק שרון בהתנתקות לא היה מוסרי, האם זה הופך אותו לאדם לא מוסרי? האם בכלל יש לנו דרך לשפוט אדם מעבר למעשיו? ז"א האם ניתן בכלל לומר שלאדם יש אישיות שאפשר לנתחה מעבר למעשים שלו? חברי הציע את האפשרות הכמותית:דהיינו לומר שזה הולך אחר רוב מעשיו של אדם וככה אפשר לשופטו, אבל האם אדם שפעם אחת לא שלט בעצביו ורצח מישהו נקרא רשע? גם לשפוט את האדם על פי איכות מעשיו אי אפשר.. ב.האם סיבת המעשה היא רלוונטית? ז"א אם אדם עושה מעשה רע מתוך מחשבה טובה, האם ניתן לומר שזו רק טעות בשיקול הדעת, האם נאצי שהיה בטוח שרצח יהודים הוא טוב לעולם באמת ובתמים, האם זה הופך אותו ל"שוגג"? ובדוגמה שלא ישתמע ממנה שאני משווה-האם חייל שפינה בגירוש, ועשה זאת עם "אמפטיה" מרובה (בהנחה שהמעשה אסור-וזו דעתי), האם יש חילוק בינו לבין אדם שפעל מתוך רשעות, השורה התחתונה היא הקובעת, או שמא כוונת המעשה?

אכן המציאות מורכבת וכל מעשה נבחן בכמה סולמות. האחד, חומרת המעשה, אין להשוות מי שגנב למי שרצח ואין להשוות מי שרצח אדם אחד למי שרצח רבים. הסולם השני, כוונה המעשה - מזיד, שוגג ואנוס. ואף במזיד יש מדרגות, וכן בשוגג וכן באנוס, והכלל שככל שהמעשה נעשה ביותר כוונה והזדהות, כך הוא יותר חמור. ובסולם זה נמצא יש לשקול גם את הרקע של החוטא, ככל שהוא גדל בסביבה שבה יכל לקלוט יותר את חומרת המעשה ובכל זאת חטא, כך מעשהו חמור יותר. ובסולם זה נמצא גם השיקול מה חשב החוטא, שאם חשב שהוא עושה מעשה טוב, מצד אחד בעצם המעשה יש פחות כוונה רעה, אולם מנגד בעצם הדעה הרעה שנשתרשה בדעתו יש חומרה גדולה יותר. ובזה היה חטאם הגדול של הנאצים, שבנוסף לכך שעשו מעשים נוראים שמי יודע אם נעשו בעולם מעשים נוראים שכמותם, בנוסף לכך, חשבו שכך צריך לעשות. רק שיקלול של כל הסולמות יחד יכול לתת את היחס הנכון. וא-ל דעות הוא שדן כל אדם בצדק גמור. והאדם אינו יכול לדעת עד הסוף עד כמה יצרו של החוטא אנסו ועד כמה חטא מתוך בחירה חופשית. אבל מוטל עלינו לשפוט את החוטאים על פי מה שנראה לנגד עינינו. כאשר השיקול הראשון במעלה הוא עצם החטא, כלומר מידת חומרתו. ואח"כ כשיקול משני מידת הזדהותו של החוטא עם החטא.