אני חוזר בתשובה טרי, יחסית (כ3 שנים ), לאחרונה נתקלתי בסוגיית "תנורו של עכנאי". בהנחה, שהגמרא שלנו היא תורתנו שניתנה למשה בהר סיני , הובהר לי כאן, (תקנו אותי אם אני טועה) שהקב"ה לא כל כך גדול ונורא וכי יש בני אדם בשר ודם אשר סופם לתולעה ורימה אשר גוברים בכוחם ובשכלם על מילתו של ריבון כל העולמים. האם יש מישהו בעולם הזה שיוכל לערער על צדקתו של ריבון העולמים? אני מקווה שהתשובה תהיה משכנעת ביותר ותמחל על כבודו של הקב"ה, כי עכשיו "מקננים" בי ספקות רבים. אולי יש לי אלוהים חדש (ח"ו) בדמותו של בן תמותה בשר ודם?

בענין תנורו של עכנאי דנו בשאלה זו גדולי ישראל, וביניהם בעל ספר החינוך במצוה בפרשת משפטים: "אחרי רבים להטות". תמצית דבריו היא כי יש אמת שמימית נצחית ויש לפעמים חריגה ממנה כיון שאין ביכולתו של האדם לעמוד בה. מה שהקב"ה אמר שהלכה כר' אליעזר זוהי האמת המוחלטת והיא הגיונית ושיכלית בודאי יותר מדברי ר' יהושע. אולם, כיון שאין האדם יכול להיות תלוי בבת קול שתודיע לו את האמת בכל ספק שיתעורר חייבים להיות כלילים אנושים שעל פיהם יתנהג. ולכן, קבעה התורה את הכלל שבמקרה של ספק יש ללכת אחרי הרוב. ואמנם, לא תמיד צודק הרוב אך בכל אופן יש להניח שבדרך כלל האמת נמצאת אצל הרוב או לכל הפחות מתאימה לדרכי חייהם. ר' יהושע דרש להשאיר את ההנהגה בידי האדם על מנת שלא תהיה הריסה של מערכת החוקים כאשר הכלל היסודי של הליכה אחרי הרוב התערער. ולכן מצד אחד הקב"ה אמר שבמקרה המסויים צדק ר' אליעזר אבל לטובת הנהגה הכוללת אפשר לוותר באופן יוצא מן הכלל על האמת למען שמירת סדרי המשפט והשלום. ויש בזה משהו מעין ההיתר לשנות לפעמים מן האמת מפני השלום.