שאל את הרב

  • הלכה
  • תרופות וויטמינים

בעיות כשרות בצמחי מרפא סינים

undefined

הרה"ג דוב ליאור

י"ז סיון תשס"ו
שאלה
אני סטודנט לרפואה סינית מסורתית המתקרב לסיום לימודי. שאלתי נוגעת לצמחי המרפא הסינים. מבין החומרים השונים בהם משתמשים ישנם גם חלקי בעלי חיים. ישנם חלקי בעלי חיים שאינם כשרים בכלל (חרקים), וישנם חלקי בעלי חיים כשרים, אולם שלא נשחטו בשחיטה כשרה (קורקבן תרנגולת). ישנן מספר דרכים לקחת את הפולמולה הצמחית: (א) אבקה - זו הצורה הנפוצה ביותר בקרב המטופלים, שכן היא הנוחה ביותר (עושים כוס תה וזהו). בצורה זו חשוב שהמטופל ישתה את האבקה עצמה. (ב) מרתח - מקבלים את הצמחים ומרתיחים אותם בסיר ושותים את המים בלבד, את הצמחים המבושלים זורקים. בכל מקרה לא מדובר בבעלי חיים שעדיין חיים, אלא בצמחים וחלקי בעלי חיים מיובשים. 1. ברוב המקרים ניתן להחליף רכיבים מן החי בצמחים, אולם לעתים אין צמח עם פעולה רפואית חזקה כמו החומר מן החי (במקרים של אבני מרה ואבנים בכליות לדוגמא), וישנם מקרים בהם אין תחליף בכלל לחומרים אלה (בטיפול בארועים מוחיים כמו שבץ - אין תחליף לחלקי חרקים מסויימים לשיקום פעילות עצבית). באלו מקרים מותר להשתמש בחומרים מן החי? 2. האם קונכיות (ריקות) נחשבות למינרל ומותרות לשימוש? 3. האם מותר לכתחילה להציע לגוי פורמולה עם חומרים מן החי?
תשובה
1. אם אין לחומרים מן החי טעם, או שטעמם גרוע (חמוץ מאוד או חריף מאוד וכד'), מותר להשתמש בתרופה אף-על-פי שזה מן החי וזה אינו כשר. אבל אם הוא מוסיף סוכר לתה או לתמצית הצמחים המבושלים, אסור לאכלם מכיוון שהכשירם למאכל. 2. מותר להשתמש בהם. 3. מותר.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il