מה מקור המנהג לומר "כגוונא" בערב שבת למתפללים בנוסח "ספרד", מהיכן נלקח הקטע, האם בתפילת הרבים יש על החזן להוסיף את המילה"ולומר" המתחילה את הקטע הבא, שעליו נאמר שמוסיף מי שמתפלל ביחידות, לפני "ברכו"?

כתב בספר מנהג ישראל תורה סימן רע, שלא מצא מקור למה שלא אומרים היום במה מדליקין, וכותב שאפשר שהטעם לפי מה שכתב המגן אברהם שהיום לא מדליקין בפתילות אלו ולכן לא חוששים לומר קודם ערבית, אלא הטעם שאומרים בשביל שאם מישהו מאחר לבית הכנסת יסיים תפילתו, ושם כתוב כי אומרים בבית הכנסת כגונא שזה מאמר בזוהר, וממילא מתאחרת התפילה. ומביא ערוך השולחן שמביא שיש אומרים כגוונא. ובסימן רע סיף ב מסביר:" ולפ"ז יש לנו לאומרו קודם תפלת ערבית דאחר תפלת ערבית הלא אין בידינו לתקן שכבר קבלנו עלינו את השבת בברכו, ויש מקומות שאחר תפלת ערבית אומרים זה, ואינו נכון. ויש מי שכתב דמפני שאצלינו לא נהגו להדליק בפתילות ושמנים האסורים לכן לא חיישינן לזה [ב"ח] ולי נראה טעם אחר דבשלמא בזמן הקדמון שהיו מתפללים ערבית בעוד היום גדול ואצלם היה קבלת שבת בברכו שפיר הוה תקון למי שעבר על זה אבל עכשיו שאין מקדימין כל כך להתפלל ואצלינו הוה קבלת שבת במזמור שיר ליום השבת ולכה דודי א"כ אפילו נאמר קודם ברכו הא כבר קבלנו עלינו את השבת וא"א לתקן וגם ברוב מקומות הוא אחר השקיעה ולפיכך לא נהגו לדקדק בכך וכבר כתבנו בסי' רס"ז שיש אצלינו מי שאין אומרים כלל במה מדליקין אלא מאמר מזוהר תרומה כגוונא וכו' ע"ש והכל מטעם שבארנו". בסידור רבי יעקב עמדין כתב: השליח ציבור אומר "ולומר ברכו..." וכך ראיתי נוהגים. הרב אברהם פרל.