- תורה, מחשבה ומוסר
- לימוד גמרא
טראומות מלימוד הגמרא
שאלה
אני בחור בן 30. למדתי בישיבה תיכונית, עד היום אני סוחב טראומות מלימוד הגמרא ומתקופתי בישיבה. פשוט לא התחברתי ללימוד הגמרא. לא הבנתי מה רוצים ממני. יש לציין כי לאמונה, מוסר, תנ"ך, משלים ואגדות, אני מתחבר נהדר.
כיום, לאחר 15 שנה, חזרתי ללמוד על בסיס דף יומי, (מסכת סוכה, כרגע) אני מנסה להתגבר על הטראומה ולתת צ’אנס נוסף לגמרא. אבל השאלה שוב עולה לי, מה רוצים ממני, למה אני צריך להכנס לתוך תוכי מחלוקות של גדולי עולם, כל הפיתולים, הסברות, והמעבר בין נושא לנושא בתוך הסוגיות, (מה שגורם לי ללכת לאיבוד בקלות). בעיה נוספת היא שלפעמים אני נתקל בתשובה של תנא או אמורא לקושיה שהקשו עליו, ואומר לעצמי: "אוי, נו! איזו קטנוניות! מה זו התשובה הזו??? (בלשון המעטה), כמו כן, יש לציין כי אני מתמיד בלימוד מהסיבה של "לשמה". "תמים תהיה". לא מבין למה זה טוב (אבל מבין שזה טוב!) - אבל לומד. כמו כשאני הולך למוסכניק - אני לא הולך ללמוד את רזי מקצוע המכונאות, אלא לתקן - וזהו. מה מעניין אותי איזה בורג מתאים לאיזה אום? כך בגמרא. האם ישנו איזו תמריץ או קו מחשבה אחר כאשר אני בא ללמוד גמרא חוץ מהסיבה ש"צריך"?
תשובה
חסד עשו איתנו גדולי האמוראים שחיברו לנו את התלמוד כמו שהוא בפנינו. הגודל של היצירה התלמודית הוא בכך שהוא מכניס אותנו לכור ההיתוך של התורה שבעל פה. כל התפתחות תורה שבעל פה היא על בסיס התלמוד. לא יכולה תורה להתפתח שלא דרך התלמוד. נתנו לנו את הזכות להציץ אל בית היוצר התורני. אין יכולת להיות תלמיד חכם ללא אחיזה בתלמוד. אתה יכול ללמוד רמב"ם ספרי הלכה ודרוש אולם הכל זה כלי שני שלישי. אתה לא נפגש עם המקור. זה גם טוב זה גם חשוב זה גם מקרב ומחבר אל הקודש. אולם זה לא כלי ראשון.
כל יהודי יכול להיות מחובר אל הקודש. התורה היא הלבושים של הקב"ה. מי שלומד תורה הוא כאילו אוחז בלבושים של המלך. במלך עצמו אי אפשר לאחוז - הוא אש אוכלה. אולם הוא נותן לנו לאחוז בבגדיו. בין בגדיו גם יש הבדלים. יש בגדים חיצוניים שרחוקים יותר מהמלך ויש בגדים שקרובים אל המלך. כל אחד יעשה כפי יכולתו. באמת אין טעם שתהיה מוסכניק. אולם התורה היא המזון לנשמה היא יכולה לעורר את החלקים הרוחניים שבקרבך, היא יכולה לחבר אותך פנימה. זה נכון גם מבחינה סגולית וגם מבחינה ממשית. גדול תלמוד המביא לידי מעשה. ככל שאדם לומד יותר הוא מבין יותר את מה שעושה הוא מכיר יותר את מי שאמר והיה עולם.
חבל שיש לך רתיעה מהלימוד. אולם יתכן שעתה שאתה אדם מבוגר ואין אף אחד שמלחיץ אותך ואתה יכול ללמוד לפי מה שמתאים לך תוכל לשוב אל התלמוד. יתכן שעדיף שתיקח חברותא קבועה ותלמד איתו יותר לאט עם ספרי עזר [ש"ס שושנשטיין]. אולם אם אין לך יכולת להיות קבוע עם חברותא אזי הלימוד של הדף היומי הוא מצויין הוא גורם לקביעות ויש בו את המעלה שרבים לומדים אותו וניתן לשוחח על כך עם מי שנפגשים.
בכל אופן כל הכבוד לכך שאתה מתנהג בתמימות וממשיך ללמוד. עיקר העיקרים הוא קשר לתורה. יש מעלה אם תצליח גם ללמוד ישר מתוך התלמוד ללא מתווכים.
סיכום סוגיות בגמרא והלכה על ידי שאלות
הרב חיים שריבר | ט"ז תמוז תשפ"ב
תלמוד שטיינזלץ
הרב יצחק גרינבלט | כ"ז אלול תשע"ו

שיטת רבדים
הרה"ג יעקב אריאל | כ"ו סיון תשס"ד

כיצד הגמרא מרוממת - המשך 3
הרב ש. יוסף וייצן | י"ח טבת תשס"ח

הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.

כשרות סכינים
ו סיון תשס"ה

כיבוד הורים דאגניים
י סיון תשס"ה

התפשרות למען קירוב לבבות
ז סיון תשס"ה

תנועת נוער מעורבת או נפרדת?
ג סיון תשס"ה
מה מברכים על רעידת אדמה?
הרב רואי מרגלית | כ"ג אדר תשס"ד

מה אומרים בניחום אבלים
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ו תמוז תשס"ח

דיני "חזקת בשרי"
הרב שמואל אריאל | ח אב תשע"ח
מצבה האומלל של מדינה המברכת את ישראל
הרב משה ליב הכהן הלברשטט | א מרחשון תשע"ט

שלושת השבועות - לא לעלות החומה
הרה"ג יעקב אריאל | ט"ו שבט תשפ"ג

יצירת אספרסו ע"י קפה קלוי וטחון
מכון התורה והארץ | ט"ז שבט תשפ"ג
