כהן שלא עלינו דרס אדם למוות, האם רשאי לעלות לדוכן לברכת כהנים? יש לציין שבמשפט נקבע שהוא נהג ברשלנות, ולכן הושת עליו עונש מסוים. כמו כן, שאלתי, האם כבוד הרב יכול לקבוע סדר תשובה על כך?.

כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו, שנאמר (ישעיה א, טו): "וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם וכו' יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ" (ברכות לב, ב). כלומר רק ידיים שנקיות מדם, כשרות לברכת כהנים. תפקידו של הכהן להוסיף חסד וחיים, כמו אהרן הכהן שהיה אוהב שלום ורודף שלום, וכהן שהרג, פגם ביסוד כהונתו. ולדעת השולחן-ערוך (או"ח קכח, לה), שום תשובה לא תועיל לכהן שרצח את הנפש, ואפילו אם הרג בשגגה לא תועיל לו שום תשובה, משום שאין קטיגור נעשה סניגור, וידיים שהגיעו לידי רצח פסולות לעולם לנשיאת כפיים של ברכת כהנים. אולם לדעת הרמ"א, אם הכהן יעשה תשובה שלימה, וילך אצל חכם שיסדר לו סדר תשובה בתעניות וצדקות וקבלה לעתיד, אזי לאחר גמר תהליך התשובה, יוכל לשוב ולישא את כפיו. והטעם לכך הוא, שאדם ששב בתשובה הרי הוא כאדם חדש, ולכן אפילו אם רצח במזיד, אם עשה תשובה שלמה, יכול לחזור ולישא את כפיו. ויש דעה אמצעית, שכהן שרצח בשגגה ועשה תשובה יכול לשאת את כפיו, אבל כהן שרצח במזיד, גם לאחר התשובה לא יוכל לשאת את כפיו (פר"ח, א"ר; באו"ה קכח, לה). במקרה המדובר הכהן הרג בשגגה, אמנם הוא התרשל, אבל ודאי לא התכוון לרצוח. ולכן לדעת רוב הפוסקים אחר שיעשה תשובה על פי הוראת חכם, יוכל לעלות לדוכן. ועל כהן זה ללכת לרבו המובהק, כדי שיסדר לו סדר תשובה. ואם אין לו רב מובהק עליו ללכת לרב שמכיר אותו, כדי שיוכל להתאים לו סדר תשובה. ורק אם אין רב שמכיר אותו, ילך לרב אחר. (אני יכול לענות בשאלות כאלה רק למי שאני מכיר היטב).