אשתי שאלה את הרב בעניין עשיית מלאכה בצנעה ביום טוב שני של גלויות לבן ארץ ישראל המתכוון לחזור שנמצא בחוץ לארץ. רציתי לברר את העניין כיוון שעיינתי קצת בעניין וראיתי כי יש בזה לכאורה מחלוקת בין הט"ז למ"א והמשנה ברורה פסק כמ"א שאסור מלאכה בצנעה על פי דברי בעל המאור. האם הרב מסתמך על דברי הט"ז או שיש לו הבנה אחרת בדברי המ"א? עוד ראיתי כי הטעם לאיסור שהובא הוא מחשש "למחלוקת" האם זהו אותו טעם כמו מראית עין או שזהו טעם אחר?האם שייך כאן הדיון של "מראית עין " שייך אף בחדרי חדרים? עוד בעניין אמירת יזכור-כיוון שבחוץ לארץ אומרים זאת ביום השמיני ואנו חוגגים רק שבעה ימים מתי ראוי לאומרו ביום השמיני עם הציבור או ביום השביעי ביחידות?

כבר נהגו להקל בעשיית דברים בצינעה בדבר שאין בן חו"ל מכיר בכך שהיא מלאכה, כגון בישול מיו"ט שני לשבת ללא ערוב תבשילין טלטול מוקצה וכד'.