שאלה: מה שאני יודע לגבי מזון מלכות , שבניגוד לדבש, הוא אסור באכילה. בדרך כלל הוא נמכר בתערובת עם דבש. כך שלפעמים הוא בטל בשישים ולפעמים לא. האם יש דרכי היתר לאכלו?
תשובה: אני מצטט מה שכתב הרב יגאל הדאיה בפסקי הלכות תולעים, חוברת "אמונת עתיך" (חוב' 33 עמ' 38): "דונג, מזון מלכות (טוני-רויאל), ו'פרופוליס', יש מהפוסקים המתירים אותם באכילה למרות שמקור חומרים אלו בכוורות הדבורים. בפרט יש להקל לצורך חולה או לשם חיזוק גופו של בריא. לעומת הדבש המיוצר בכיס מיוחד בגוף הדבורה - מזון המלכות, הפרופוליס והדונג מופרשים מבלוטות הלסת והדונג של הדבורה. בשו"ת שבט מיהודה (ח"א שער ה' עמ' שדמ) ובשו"ת ציץ אליעזר (חי"א סי' נט) התירו את השימוש בחומרים האלו מהסיבות הבאות: א. אפשר שהם כלולים בהיתר שהתירה התורה את הדבש היוצא מן הדבורה. ב. כיון שהם מרים ואינם ראויים לאכילה בפנ"ע דינם כ"פירשא" כמבואר לעיל. ג. כיון שאינם נאכלים בפני עצמם אלא בתערובת בדבש, והם נותנים טעם לפגם בדבש ובטלים.
גירסת הדפסה
שלח לחבר