האם במקום לבקש שמשיח יבוא במהרה בימינו לא צריך לבקש באותה כוונה שכולנו נחזור בתשובה, שכן אם משיח יבוא הרשעים ייענשו וייחרצו גורלות, לטוב אבל גם לרע (ככה אני מבין), אבל אם נתפלל במקום זה, שנחזור בתשובה, וזה יתקיים ב"ה, ממילא משיח יבוא, והרשעים לא ייענשו שכן הם יחזרו בתשובה? מה יקרה כשהמשיח יבוא, בית המקדש יהיה, נקריב קרבנות לה’, כולם ידעו את ה’, יהיו לנו נסיונות עוד בעבודת ה’, יהיה לנו יצר הרע (הוא לא יישחט?), ככה יהיה לנצח נצחים? האם עוד נצטרך לעשות השתדלות בדברים? מה נרגיש, מה יהיה הסוף בחיים, יהיה סוף לחיים? מה עם העולם הזה והבליו? לאן יהיה לשאוף? מה נרצה להשיג אז, אחרי שנכיר כולנו בכל עצמ(י)ותינו שאין עוד מלבדו?

אנחנו מתפללים בכל יום "השיבנו אבינו לתורתך" ברכה זו היא לפני ברכת את צמח דוד עבדך. כך שודאי יש להקדים תפלה על תשובה שהיא השורש לביאת המשיח. כשאנו מתפללים על ביאת המשיח זה כולל את כל השלבים הקודמים לביאת המשיח. המשיח לא יבוא ללא תשובה. גם הדעות האומרות שאפילו כולם חייבים יבוא המשיח וגם אם לא יחזרו בתשובה נגאלין, הכוונה רק על השלבים הראשונים של הגאולה. אולם ביאת המשיח והשלבים האחרונים של הגאולה תלויים בתשובה. ביאת המשיח לא קשורה לחשבון הפרטי עם כל אחד מישראל. גם לאחר שיבוא המשיח יהיה עולם של כשר ועונש. הצדיקים מקבלים את שכרם בעולם הבא שהוא המקום לנתינת השכר. עניין ביאת המשיח נוגע למצב עם ישראל בעולם. לפני ביאת המשיח יעשה הדין בין ישראל לבין אומות העולם. עיקר מי שצריך לפחוד הם הגויים שעשו צרות לעם ישראל. בימי ביאת המשיח העולם יתעלה וכולם ירצו לעבוד את ה'. לא יהיה יצר הרע שמנסה להסיח את האדם מעבודת ה'. אולם גם בימות המשיח יהיה צורך להמשיך לרומם ולקדש את העולם.