ספר התודעה מביא בשם המהרש"א בחידושיו לאגדות (מועד קטן כח) השמחה בל"ג בעומר נהוגה כיוון שימי הספירה מכוונים ל-50 שנות האדם לאחר 20 שנות הנעורים,כיוון שעברו עליו ל"ג שנים ולא חטא שוב אינו חוטא כיוון שעברו עליו רוב שנותיו וכו,"וזכר לדבר שאנו מדקדקים לעשות יו"ט קצת בל"ג בעומר לזכר שבו עברו רוב ימים שבהם ב’ חלקים ממ"ט ימי הספירה. עד כאן הציטוט כפי שמובא בספר התודעה לחודש אייר (תחת הכותר עוד עיניינים בל"ג בעומר) השאלות: 1.כיצד ניתן לשמוח בידיעה שלא חטאתי -ברור שחטאתי?! 2.מדוע החלוקה בין ימי הנעורים לימי הספירה -האם יש הפרדה בין ימי החטא -הנעורים לימים שאח"כ-הרי גם אז חוטאים?! 3.לאלו חלקים מתייחסים? תודה רבה בעזרת הבנת הרעיון כל טוב

ישנו מצב אידיאלי שלם שאמור להיות בעולם, שכל אדם יהיה במדרגה של יכולת לא לחטוא כל ימיו. וזו מדרגה שהעולם שואף אליה וזו מגמתו, לחזור למצב שלפני חטא אדם הראשון. השמחה בל"ג בעומר איננה שמחה של האדם הפרטי בפועל, שייתכן שלא נמצא אף אדם בעולם שלא חטא "כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אלא על המציאות שקיימת בעולם בימים אלו שטמון בהם בכח (לא בפועל) את אותו רעיון של שלימות וימי הספירה הם כנגד ימי שנותיו של אדם ול"ג בעומר כביכול מייצג את אותו קו שאם עוברים אותו מכאן ואילך השלימות יותר מובטחת. ולענין החלוקה בין ימי הנעורים לימים שלאחר מכן, היא כיון שיש חלוקה בחטאים, שעד גיל 20 אדם שחטא אינו נידון בב"ד של מעלה, ומגיל 20 ואילך רמת האחריות של האדם על מעשיו והענישה עולים בהתאם. ולכן כשרוצים לבטא את הרעיון שימי הספירה הם כנגד ימי שנות האדם, מתייחסים מטבע הדברים לשנים היותר מסוגלים לחטא, ומאידך גם היותר מסוגלים לתיקון (שהם מגיל 20 ועד גיל שבעים). הרב רואי מרגלית.