איך יתכן שהקמת המדינה שהיא ראשית צמיחת גאולתינו, הוקמה ע"י חילונים, שכפרו בכל מצוות התורה, האם זה אומר שהגאולה אינה תלויה במעשינו, ואם כן, איך זה מסתדר עם הכתוב בפרשת "בחוקותי": "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה... ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצוות האלה... אף אני אעשה זאת לכם..."?

הקב"ה מגלגל את הדברים, ופעמים גם דברים טובים יוצאים לא על ידי צדיקים גמורים. אלא דברים אלוקיים גדולים, והלבוש שלהם הוא לבוש חילוני. גם יסוד מלכות ישראל יצא מרות ובועז, ומקודם לידת פרץ וזרח, שהיתה לידה משונה. יש להוסיף שלא כל העוסקים בהקמת המדינה לא שמרו תורה ומצוות, היו בניהם גם שומרי תורה ומצוות. לצערינו, זאת היתה חולשה של הציבור הדתי שלא התעורר אחר הצהרת בלפור לעלות בהמוניו ארצה, ונדחפו לתחום הזהאנשים שאינם דתיים. באותה תקופה, התחום הלאומי היה חזק, אז היה איכפת מכבוד הארץ והאומה. היום יש חלק מהציבור החילוני שלא מתעניין כלל בנושאים הלאומיים. החינוך החילוני שהתנתק ממורשת ישראל, התנתק גם מהלאומיות וארץ ישראל. ההשגחה האלוקית סיבבה והגיע "זמן פקידה", להשיב את ישראל ארצה, וזה התגלה על ידי האנשים שפעלו בצד החומרי. הרב קוק זצ"ל כותב שתהליך הגאולה יהיה קודם כל בצד החומרי, ואחר מכן (נזכה שלא ירחק היום), הצד החומרי יתעלה ויתקדש. נכון שזהו לא מצב אידאלי, אך זה תוצאה מכל שהציבור שלנו היה רדום אחרי הצהרת בלפור. היו אדישים ונשארו בגולה, וכתוצאה מכך היתה שואה. גם היוצאים ממצרים, לא כולם היו צדיקים. הרוב נשארו במצרים, וגם אלו שעלו חטאו בעגל, במרגלים וכו', אבל נגזר על הדור הזה להיות "דור הגאולה". יש כמה צדיקים, שבשבילם שווה כל המהלך. ולכן אל יפול לב המאמין שחלק מהציבור לא חי חיי קדושה. בשביל אלו שחיים חיי קדושה היה כדאי כל המהלך. נקווה שלא ירחק היום ועם ישראל יכיר וידע מהי הדרך הנכונה, ואז נזכה שכל הנהגת המדינה תהיה בצורה אחרת.