ראיתי ששאלו את הרב ש"אם אדם לומד אליבא דהלכתא, עובר על כל שיטות הראשונים בצורה נכונה, ומגיע למסקנות שונות מאלו של האחרונים. האם יש לו לנהוג כפי הבנתו, או שמא עליו ללכת כפי הוראת הפוסקים?" הרב ענה ש"ככלל עליו ללכת לפי הוראת הפוסקים, וכן נוהגים רוב גדולי ישראל, שאף כשיש להם קושיות על הדעה המוסכמת להלכה, למעשה נוהגים על פי המקובל לפסוק. אמנם יש גדולים מיוחדים, שסומכים על שיקול דעתם. אבל ודאי תלמיד חכם צעיר לא יכול לנהוג כן". במדה ולמדתי אליבא דהלכתא, ודעתי מעוגנת גם בחלק מהאחרונים ולפי עניות דעתי והבנתי בסוגיה הלכה כמותם אך המשנה ברורה (לאשכנזים) או השו"ע (לספרדים) חושב שונה. מה עלי לעשות, האם ללכת לפי הפסק המקובל, או האם ללכת לפי הרבנים שאני חושב שדעתם היא ההלכה?

דרך אגב צריך לדעת כי אין כלל מוחלט, לפיו תמיד האשכנזים הולכים כפסקי המ"ב והספרדים כשו"ע, ובמקרים רבים המנהג שונה. לעצם השאלה, הכל תלוי בחכמתו ומידותיו של הלומד, שאם הוא תלמיד חכם וירא שמים, ואינו נחפז או חצוף, אפשר שינהג כפי שהבין בסוגיה. ומה מצבו, ראוי שישאל את רבו. ואם אין לו רב שמכיר אותו ויכול להדריכו, יש לחשוש שאינו שלם במידותיו, וממילא עליו לנהוג כפי המקובל.