לפי ההלכה יש ליהודי חופש בחירה. איך זה מסתדר עם העובדה שהכל קיים וידוע על ידי אלוהים?

שאלת "ידיעה ובחירה" היא שאלה גדולה אשר נידונה רבות בדברי חז"ל. העיקרון המנחה את התשובה הוא הרעיון שיש דברים שהם מעבר להשגתינו ואין לנו יכולת לוגית לנתח אותם, אך עם זאת מוטלת עלינו החובה לבררם ולקרבם כל שניתן אל השכל. צריך להיזהר שלא להיתפס לגאווה ולמחשבה שאנחנו יכולים "לקמט" את רבש"ע אל השכל שלנו. יש בזה התנשאות וחקירה במה שמעבר למציאות החיים שלנו. אין זה סותר את הצורך שלנו ללמוד על הנהגת ה' את עולמו, אבל כל הלימוד הוא במידותיו והנהגתו ודרך השלילה של כל מה שאינו ולא בניסיון לתפוס מה שלא נתפס בשיכלינו. ובאמת כבר האריך הרמב"ם לבאר ש"גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם" ולכן לא נוכל להבין בשכלינו את מציאות הבורא יתברך. מכל מקום ננסה לבאר מעט: השאלה מתחילה מתוך הנחת היסוד שרבש"ע הוא כאדם בעל תודעה אנושית עם יכולות "על אנושיות" וממילא קשה - איך הוא יכול "לדעת" מה אנו הולכים לבחור? גם אם נניח שהוא מספיק "ניסי" על מנת לשלוט בבחירה שלנו, לא נרוויח דבר, כיון שאז נגיע למסקנה שאין לנו בחירה. אנו מעמתים שתי נקודות שבמציאות האנושית לא יכולות להתחבר לאחת ונולדת לנו "קושיה" על רבש"ע. הדבר דומה להצבת שחקן לוח מול עצמו ולגרום לו להפסיד (לעצמו). האמת היא שהנחת היסוד שלנו פשוט אינה נכונה. השכל שלנו מוגבל למציאות של זמן וחומר ולכן איננו יכולים לתפוס מציאות שאיננה תלויה בחומר או בזמן. איננו יכולים, למשל, "לדעת" מה יקרה בעתיד או לשנות את מה שכבר קרה בעבר כפי שאיננו יכולים לחשוב על מציאות שאין לה קשר עם חיי הגשם המעשיים. לא כן רבש"ע. אמרו חז"ל (ראש השנה י"ח.): "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו... וכולן נסקרין בסקירה אחת. אמר רב נחמן בר יצחק - אף אנן נמי תנינא "היוצר יחד לבם...". המציאות המתוארת בפסוק פורצת את מגבלות המציאות האנושית - כולם נסקרים: כל אלה שהיו, כל אלה שיהיו, כל אלה שכאן וכל אלה שבמקומות אחרים - כולם בסקירה אחת, בהתבוננות מאחדת ויחידה, "היוצר יחד ליבם". אנו יכולים לתפוס בשיכלנו את הבחירה האנושית שרבש"ע נתן לנו כפי שאנו יכולים להבין שהוא יודע הכל כיון ששתי אלה הן תפיסות אנושיות ביסודן, אך אין באפשרותינו לקלוט איך שני הדברים מתחברים למציאות אחת. הרב משה אליה.