שאלה
כתוב בפרקי אבות "כל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני" וכן ההפך. הרי אנו רואים אנשים המבטלים מעושר וממשיכים להיות עשירים, וכן לומדי תורה מעוני שנשארים כל חייהם עניים?
תשובה
בפירוש קהתי למשנה באבות פרק ד' משנה ט' מביא פירוש שאיש המקיים את התורה מעוני, אף אילו היה עשיר לא היה נמנע מלקיימה וכן להיפך. פירוש נוסף בשם השפת אמת שכל המקיים את התורה מעוני זוכה להיות עשיר, ואיזהו עשיר? השמח בחלקו. כלומר: אין לתלות קיומה של תורה או ביטולה לא בעושרו של אדם ולא בעניותו אלא בזיקתו הנפשית לתורת ה'.
הרב רואי מרגלית.
