האם נהוג לברך גם על טלית קטן בימינו גם אם אני מברך על טלית גדול בה אני מתעטף בתפילת שחרית, ואם כן, מה נחשב הפסק לעניין לברך עליה פעם נוספת (תקופת זמן מסויימת או שינה וכו’)?

יהודי ספרד, לפי מרן המחבר, נוהגים שאדם שמתעטף בטלית קטן שיש בו שיעור מינימלי חייב בציצית, ומברך עליו "על מצות ציצית" ואחר כך מברך "להתעטף בציצית" על טלית גדול. יהודי אשכנז, לא מברכים על טלית קטן כי בברכה שהוא מברך על טלית גדול הוא פוטר את הקטן, למרות שהוא מברך אחר כך. משל למה הדבר דומה, אדם לבש טלית ולא בירך, היות וזוהי מצוה נמשכת הוא מברך אחר כך. זה לא כמו מצוה, שאדם קיים את המצוה ואחר כך לא שייך לברך. לדוגמא, אם אדם בסוכות נטל לולב לשם מצות נטילת לולב והוא שכח לברך, לא שייך שאחר כך יברך, אפילו אם הוא מחזיק את הלולב ביד. אבל בציצית המצווה נמשכת, כל זמן שהציצית עליו, וגם בתפילין, כל זמן שהתפילין עליו, הוא ממשיך את המצוה, למרות שלא בירך בהתחלה, מברך אחר כך. אמנם כתוב שימשמש בתפילין, אך זה רק לכתחילה.