1) הרמב"ן באגרת הרמב"ן כותב: שלעולם לא יביט אדם בעינים של האדם שהוא מדבר איתו. בימנו זה לא מכובד לא להביט בעינים של מי שמדברים איתו. מידה זו ועוד מידות טובות שאדם צריך לרכוש יכולים למנוע מאדם להצליח בחיי העולם הזה. האם עלינו לוותר על הצלחה בחיי העולם הזה, אם לא, כיצד לנהוג? 2) חינוך ילדים: אם נחנך ילד לותרנות (אם לוקחים לו משהו לוותר או אם מרבצים לו לוותר)אז הילדים בגן ידרכו עליו וינצלו אותו. כיצד לנהוג ?

הכוונה של הרמב"ן שצריך להמנע מלהביט בצורה חצופה כאילו אתה בוחן את האדם שעומד מולך. אלא יש לנהוג בענוה אך ברור שאפשר להביט על האדם שאיתו מדברים. חינוך ילדים לוותרנות אינו חינוך לכניעה אלא להפך להיות בוגר שלא מתעקש על דברים קטנים ולא חשובים. כמו שצריך לחנך לוותרנות כן צריך לחנך לדעת לעמוד על שלו כשהוא צודק ולא להיות למדרס של ילדים אחרים.