אדם בראיון למקום עבודה מנסה להציג עצמו בצורה מיטבית כדי להתקבל. האם יש שיעור עד כמה יכול אדם לדבר בשבח עצמו לצורך כך, כגון שיגיד שניסיונו רב אף שניסיונו בינוני (ודוקא כאשר לא מדברים בערכים מדידים)?

על הפסוק בספר משלי: "יהללך זר ולא פיך" אמרה הגמרא במסכת יומא כי אם הזר אינו מהלל מותר לאדם לספר בשבח עצמו. אולם יש לדעת כי לטובתו של אדם לספר מעט בשבח עצמו ולהוכיח את טובותיו במעשים ולא בדיבור משתי סיבות: א. דעת רוב הבריות איננה סובלת מי שמדבר בשבח עצמו ואם כן אדם מזיק לעצמו יותר ממה שמועיל. ב. אם אדם יפריז בשבח עצמו והדבר יתברר במהירות הרי שהשומע יטיל ספק מכאן ואילך בכל מילה שאמר אותו האיש ויחשדהו בהגזמה או בשקר, מה שאין כן אם אדם מיעט בשבח עצמו התברר מהר עד כמה אמינותו גדולה והוא יזכה להתייחסות מלאה לכל מילה שתצא מפיו. ועל כן במקום הנדרש אפשר לספר קצת על עצמו אך עדיף לקצר מאשר להאריך.