מדוע בימינו אין שינוי / עדכון של הקטעים בתפילה מארמית לעברית? נכון שגם העברית שבתפילה לעיתים לא כ"כ נהירה ומובנת, אבל לפחות שיהיה בעברית! ונכון שהמלאכים לא מבינים וכו’, אבל נראה לי שכשיגידו קדיש ביום הזכרון בטקס המרכזי בעברית, אנשים יבינו קצת יותר טוב על מה הם עונים. קידוש ה’.

רבי עקיבא אמר סייג לתורה מסורת. לא כל דבר תלוי בהבנה האנושית שלנו. לפעמים דווקא הקושי להבין ושמירת האוטנטיות של לשון התורה או לשון התפלה נותן לאנשים תחושה של קודש יותר מאשר אם הכל מובן. יש הבדל בין תפלה שנאמרת ממש בלשון שנאמרה כבר דורות על גבי דורות לבין תפלה מחודשת. אנו במקרים רבים נעדיף את החיבור ושמירת המנהג והמסורת על פני מה שבדיוק מתאים לנו. יש מעלה עצומה בהרגשה שאנו מתפללים בדיוק לפי מה שהתפללו דורות על גבי דורות. קראתי פעם סיפור על יהודי שעלה מארצות המזרח והגיע לנמל בחיפה ושם בתפלה הוא נעמד לומר קדיש ולידו עומד חסיד ואומר קדיש. למרות כל ההבדלים הוא שומע שהבסיס של הקדיש הוא אותו קדיש. זה נתן לו תחושת חיבור לכל העבר ולכל העתיד של עם ישראל. אם אנו נתחיל לשנות את התפילות שנהגו מדורי דורות נפסיד את החיבור הגדול לדורות שקדמו לנו, זה גם יגרום לאיבוד החיבור גם בתוכנו. אחד ישנה את הקדיש לעברית. השני ישנה משהו אחר. אין לנו בינתיים סנהדרין שתוכל לשנות בצורה שתבטיח שהשינוי יתפשט באומה ויחבר את כולם.