שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • שאלות פרטיות בסוגיות שונות

דעת ר’ עקיבא על גירוש האשה

undefined

הרב אוריאל טויטו

י"ח אלול תשס"ח
שאלה
בפרשת כי תצא כתוב: "כי יקח איש אשה...מצא בה ערות דבר...וכתב לה ספר כריתות..". במשנה מסכת גיטין ט’ י’ מפרש ר’ עקיבא: ערוות דבר -אפילו מצא אחרת נאה ממנה (יגרש אותה). כיצד ניתן להסביר את הקלות הבלתי נסבלת של ר’ עקיבא לגרש את האישה? נא לתת לי תשובה לפשוטו של הטקסט ולא פילוסופיה ומריחה של הנושא מסביב. תשובה אינטלקטואלית בבקשה שתניח דעת שכלתן.
תשובה
שני עניינים כלולים בדבריו של רבי עקיבא: האחד - רבי עקיבא לא אמר שכל מי שראה אישה יפה מאשתו יכול לגרשה, אלא מי שמצא אישה יפה מאשתו, כלומר, הוא כבר התקשר איתה ובירר ומצא שהיא מוכנה להנשא לו אם יתגרש מאישתו הנוכחית. כמובן שמצב זה שגבר נשוי לאשה אחת, מחפש קשרים אינטימיים עם נשים אחרות, ומברר אפשרות להנשא איתן בעודו נשוי לאחרות, רק מפני שהן יפות יותר מאישתו, הוא חמור ביותר. מצב זה גובל כמעט באיסור, שכן אסור לאדם להיות עם אישה אחת ולתת דעתו על אחרת, ואפילו שתיהן נשיו, וקל-וחומר אם אחת מהן אינה אישתו. מיותר להסביר כמה אומללה אישתו, שצריכה לחיות עם אדם שעסוק בלמצוא לה תחליפים, לא בגלל דעותיה, מידותיה, התנהגותה ומסירותה, אלא בגלל המראה של חברתה. אין דבר שפוצע את נפש האדם יותר מן התחושה שאני דחויה ותקועה עם מי שרוצה באחרת. מתוך הבנה מעמיקה לנפשה של האשה מתיר רבי עקיבה לבעל ללכת לחיות עם היפה שבחר ולתת לאישתו למצוא לה בעל שירצה רק אותה. כמובן שגם לדעת רבי עקיבא אין זה דבר שנכון לעשות, ומי שחי כך גורם עוולה גדולה לאישתו, שהיא חברתו ואשת בריתו, אך הלכתית אין טעם לחייב אותם לחיות יחד כל עוד גופה ויופיה של אישה אחרת מפריד ביניהם. והעניין השני: רבי עקיבא מלמד אותנו את ערכם של הנישואים. יופיה של אישה בעיני בעלה הוא מוחלט, לא מפני שאין נשים יפות ממנה, אלא מפני שהבעל מכיר שיופיה האמיתי הוא התכונה הפנימית שלה הקושרת אותה אליו. בעל שהושפל עד כדי בחינת נשים על פי יופיים החיצוני, בעל כורחו מתעלם מהיופי הפנימי של האדם, ומקשר הנשמות שיכול לבוא רק על ידי נישואין, ועל ידי כך משפיל את הנישאין שלו ואת הקשר שלו עם אישתו. במקום לאהוב את טוב ליבה של אישתו, הוא אוהב את גופה בלבד. לדעת רבי עקיבא, ערכו של קשר הנישואים כל כך יקר עד שלא כדי לבזבז אותו על כאלה שאינם יודעים לעריכו ומשפילים אותו לדרגה של תאוות בשרים. אומנם ההלכה אינה כדעת רבי עקיבא, מפני שחכמים ירדו לסוף דעתו של אדם וידעו שגם אם אדם נגרר אחרי יצרו, עדין יש תקוה וניתן לשוב לרומם את הקשר הזוגי. וכל עוד הנר דולק אפשר לתקן (כדברי הבעש"ט). אולם מדבריו של רבי עקיבא למדנו כמה עלינו לרומם את הקשר שלנו עם חברתנו ואשת בריתנו, ולהיכן עלינו לשאוף.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il