כיצד יש לנהוג נוכח מהלכי הממשלה, שלדעתנו שגויים?

כשאנו נפגשים במהלך שנראה לנו מוטעה, שהשתדלנו לעשות כל שביכולתנו בכדי לעוצרו, ובכל זאת לא הצלחנו, יש להתבונן עליו כעל מציאות אלקית, שריבונו של עולם החליט שכך היא צריכה להיות. כשההתבוננות על המציאות היא כזו, ניתן להפיק רווח מהמצב. יש ללמוד כיצד מנתחים את המצב המדיני מבחינה רוחנית, מדינית וצבאית. מומחים מכל התחומים צריכים לשבת ולהתבונן, מהו הרווח שמפיקים מהמצב שנוצר. לשם כך יש להיות מוכנים נפשית. כשנעשו ההסכמים האלו ("הסכמי אוסלו"), הוחלט לערוך כנס רבנים אצל הרב אברהם שפירא שליט"א, בכדי לחזק את העובדה שהפסיקה שאסור לותר על שום חלק מארץ ישראל לא השתנתה. דעתו של הרב שפירא היתה שהפסיקה שהתקבלה בשעתו על ידי מאות רבנים, שרירא וקיימת. אלא שיש מקום להודיע פעם נוספת שאנחנו מתנגדים לויתורים על חלקים מארץ ישראל, כדי שלא יוצר רושם מוטעה שבדיעבד יש הסכמה למהלך הזה. אולם, לי היו תוכניות אחרות. רציתי לנצל את המצב שנוצר כדי להביא לדחיפה חדשה בנושא של ארץ ישראל, כדי להכין את העם לקפיצת מדרגה שתבוא בקרוב. ראוי ללמוד ממה שקרה לאחר מלחמת "ששת-הימים", שהיתה בגדר הפתעה לכולם. אילו היו חולמים לפני כן שיש אפשרות כזו, היו מתכוננים נפשית לעובדה הזאת. וכשהעולם כולו היה שרוי בתדהמה ניתן היה לנצל את המצב שנוצר בכדי להגיע לתוצאות מרחיקות לכת, כפי שהשכילו לעשות ב"כותל המערבי". ל"כותל המערבי" הביאו ממש למחרת המלחמה טרקטורים, והתחילו ליישר את הרחבה שלידו. בחג השבועות, כשבוע לאחר שחרור ה"כותל המערבי", בשעה שניתנה לאזרחים הרשות לבוא ל"כותל המערבי", כל הרחבה שלפניו היתה מיושרת, ושכונה שלמה שעמדה שם אך לפני שבוע היתה כלא היתה. לו השתהו אך במעט, כבר לא ניתן היה לעשות זאת. אך אילו היתה מוכנות למצב החדש ניתן היה לנקות עוד כמה מקומות בחברון ובירושלים ואף לקבוע עובדות בהר הבית. הרב צבי יהודה היה מוכן למציאות הזו. ביום שחרור ירושלים, בשעה שהביאו אותו ל"כותל המערבי" הוא הכריז: "לא נזוז מכאן!, מכאן ומכל המקומות שבאנו אליהם!". אף אחד אחר לא העז לומר דברים כאלו. ההנהגה כלל לא חשבה בכיוון הזה, לכל היותר היו שאמרו: "יש לנו קלף מיקוח, אם רוצים שלום נחזיר את זה" וכד', אף אחד לא חשב ולא הרגיש שהוא שב הביתה. אפילו אותם אנשים, שהקימו את תנועת "ארץ ישראל השלמה" לא היו מוכנים. ומעשה שהיה כך היה, אותה קבוצה הוציאה כרוז שכותרתו היתה: "ארץ ישראל השלמה בידינו ואין לנו רשות לוותר על שום חלק ממנה", הם פנו לרב צבי יהודה זצ"ל על מנת שגם הוא יצרף את חתימתו, והוא סרב. הוא נימק את סירובו: "אני לא חותם. ארץ ישראל השלמה לא בידינו, אני לא יכול לחתום על דבר שאינו נכון. יש שלוש ארצות בארץ ישראל: יהודה, עבר הירדן והגליל, ארץ ישראל כוללת גם את עבר הירדן, שעדיין אינו ברשותנו". גם היום יש להכין את לב העם לימים הגדולים שנכונו לו. עד שאלו האחרונים יגיעו, עלינו להבין את הרוח המנשבת כיום ולהכינה לבאות. לאחר שנעשו נסיונות שונים, התברר שהדרך היחידה שמצליחה היא יצירת עובדות בשטח, מפני שעם עובדות לא מתווכחים. בשעתו התפרסם שתנועת "שלום עכשיו" סיירה בגבעות החדשות שנבנו ליד היישוב "איתמר". שם הם הכריזו על אחת מהגבעות שהיא איננה חלק מהיישוב. עד לאותו הרגע הם כלל לא הכירו בישוב, אולם מרגע שהגבעה נתפסה הישוב הוכשר. אם תתפס גבעה נוספת הרי שהיא תכשיר את הקודמת לה. כשיוצרים מציאות היא נשארת קבועה. כך יש לנהוג, ועל ידי מעשים אלו תוכשר רוח העם ויוכשר ליבו להיות מוכן לימים הגדולים שיבואו במהרה בימינו.