באלו מקרים ניתן לאסור על יהודי להכנס לבית הכנסת?

לא ניתן לאסור על אדם להכנס לביהכ"נ אא"כ יתקיים אחד משלושת התנאים הבאים: א. בעלות פרטית ממונית של האוסרים. ב. בביכ"נ בעל "אופי סגור" דהיינו, שכל חבר בביהכ"נ משלם דמי חבר כשבזה הוא שוכר את שירותי ביהכ"נ. הרי שאם אינו משלם, ניתן לאסור עליו את השימוש בבית הכנסת. ג. הפרעה לציבור כעין מה שמצאנו בשו"ת הריב"ש סימן קע"ג, שניתן להרחיק המנודה מביהכ"נ שהרי אסור להכנס בד' אמותיו ובהימצאותו, הרי זה דוחק רגלי הציבור, וממילא אם המדובר הוא בהפרעה ציבורית בשהותו בביהכ"נ. צא ולמד מן הנ"ל שמותר לאסור כניסתו. אלא שעל מנת לקבוע שאכן מדובר בהפרעה ציבורית, דרושה לכך החלטתם המתונה של ראשי הקהילה והרבה עמהם. ועיין שו"ת הריב"ש סוף סימן קע"א, שם, בזה הלשון: "ואומנם ראוי לדיין שיהיו כל מעשיו לשם שמים, ומתון ובעצת גדולי הקהל, ושאל יהיה כבוד הבריות קל בעיניו ושלא יבוא לכלל כעס, ומה במקום שאפשר שיצא מחלוקת מתוך דינו בתוך הקהל אם רבים מחזיקים ידי הנדון, כי לעולם ראוי שתהיה שמאל דוחה וימין מקרבת". רבני כולל "ארץ חמדה".