משמעות איסור ע"ז היום

התורה כותבת הרבה על איסור עבודה זרה. מה כל כך חמור בע"ז? האם יש מציאות כזו בימנו?

זהו נושא יסודי, שספרים רבים לא יקיפוהו. והיסוד שהאמונה בה' היא אמת, והעבודה זרה היא שקר. ואכתוב בקצרה מספר סעיפים: א) האמונה בה' ממנה חיים וברכה לעולם, על ידה העולם דבק במקור החיים שלו. ולהפך מזה עבודה זרה, שהיא מביאה מוות לעולם, מפני שהיא מפנה את הכוחות שהיו אמורים להתבטא באמונה בה' לכוחות זרים, ומאבדת את כוחם לריק. ב) האמונה בה' היא התקשרות אל מעבר למוגבל, לאין סוף, וממילא הקשור לאמונה בה' נמצא בתהליך עלייה אין סופי. לעומתו הקשור בעבודה זרה, שהיא אמונה מוגשמת ומצומצמת גם תהליך ההתעלות שלו מוגבל ומצומצמם, ולכן העבודה זרה גורמת לאדם להפסיק להתפתח ולהתעלות. ולכן אין דבר שהורס יותר את כוחו של האדם מאשר תפישה הגורמת לו להפסיק להתפתח ולשאוף להתעלות. ג) באמונה בה', הדגש הוא על האמת, החיים השלמות. ואילו בעבודה זרה האדם במרכז, והוא משתמש בכוחות מיסטיים כדי לסייע לעצמו, לפרנסתו, לכבודו וכדומה. גם כיום יש משמעות לעבודה זרה, ובעצם כל תפישה אנושית שהופכת להיות לאידיאל שלם, שכל השאיפות מופנות להגשמתו, יש בו צד של עבודה זרה. כך המאמינים בקומניזים, וכך בדמוקרטיה או בליברליות. וגם מי שמקדיש את כל חייו לרדיפה אחר כסף או אחר תענוגי העולם הזה, הוא במידה מסוימת עובד עבודה זרה. היינו שהוא משקיע את כל כוחותיו לדבר זר ונמוך, במקום להתעלות ולשלמות ולדבקות בה'.