1. האם לאדם הישן בלבוש מינימלי, או בלי לבוש כלל (לבד כמובן), מותר לקרוא קריאת שמע שעל המיטה? הרי הוא יצר את גופי, ולהסתיר אותו ("צניעות"?) לדעתי זה כמו להתחבא מאבא שלך. בכל מקרה אשמח לשמוע דעתו של הרב\הלכה על כך. 2. "הריני מוחל וסולח לכל מי שהקניט אותי..." אם מי שהקניט אותי באותו יום הוא נוצרי \ מוסלמי? 3. מי האדם שכתב את קריאת שמע? 4. "בגלגול זה או בגלגול אחר" האם גלגול נשמות מוזכר בתורה? (בקבלה אני יודע שכן) 5. "לא תשא את שם אלוקיך לשווא" אם אני קורא את שמו ברגע מסויים בתפילה כנה שבאה מעמקי לבבי, מותר לשאת את שמו, או שזה נקרא לשווא? (אני מדבר על שמו המפורש)

אסור לומר דברים של קדושה אם אין הפסקה בין ליבו של האדם לערוותו. ואפילו אם הוא מכוסה בסמיכה או בחלוק, אם ליבו רואה את הערווה, אסור לומר דברים של קדושה, וקל-וחומר אם עיניו רואות את הערווה (אע"פ שהוא לבדו), ואין זה מטעם צניעות בלבד אלא משום כבוד שמים, שאין זה ראוי לפנות אל הקב"ה בשעה שהאדם ערום ואין דבר המפסיק ומכסה את גופו. אם הוא לובש בגד, אפילו מינימלי שמכסה את עצמו, וכן הוא מכוסה בשמיכה - מותר לומר קריאת שמע. (ונתבארו הדברים באורך בהקדמת המשנ"ב לסי' עד בביאור הלכה) ומכל מקום לא כדאי לישון בלי בגדים כלל או בבגדים מינימליים שכן העושה כן מגרה יצר הרע בעצמו, והרבה הרהורי עבירה נגרמים מסיבה זו, ואשרי השומר עצמו מכל רע. המחילה למי שהקניט תלויה במחשבת האדם, ואם הוא מכוון שהוא מוחל גם לגוי, כגון לגוי הגון וכד' שראוי למחול גם לו אם פגע, בעיקר אם פגיעתו היא שלא במתכוון - הרי שאף הוא כלול במחילתו. קריאת שמע כתובה בתורה, והיא מורכבת משלוש פרשיות של תורה. אמירת השם המפורש לא הותרה אפילו בתפילה. ואף מה שהותר בתפילה לא הותר אלא במקום שתיקנו חכמים לאומרו, כגון ברכות וכד', ולא שכל אחד יאמר את שם ה' כפי הנראה לו. ואין לשנות ממטבע שטבעו חכמים בתפילה.