ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

קביעת תענית על השואה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ט אלול תשס"ג

קביעת תענית על השואה


רבנים שונים

שאלה:
תענית אסתר היא צום לזכר אסון אשר לא התרחש. למה אין ימי צום לזכר אסונות אשר התרחשו בפועל כגון פוגרומים או השואה? למה היהדות הפסיקה לקבוע מועדים וימי זכרון?

תשובה:
ראשית, יש לציין שתענית אסתר איננה זיכרון ל"אסון שלא קרה", אלא, כפי שכותב החפץ חיים במשנה ברורה: "מתענין בתענית אסתר, כי בימי מרדכי ואסתר, נקהלו ביום י"ג באדר, להלחם ולעמוד על נפשם והיו צריכים לבקש רחמים ותחנונים, שיעזרם ד' להנקם מאויביהם. מצאנו, כשהיו ביום מלחמה שהיו מתענין... ולכן נהגו כל ישראל להתענות בי"ג אדר". ומדוע לא קבעו ג' ימי תענית, זכר לשלושת ימי הצום שגזרה אסתר? עונה ה"בית יוסף" במקום "משום שאין גוזרין גזירה על הציבור שקשה לעמוד בה". ואם כן, גם בדבר שאלתך. קשה לקבוע תעניות ממש, באיסור אכילה ושתיה, ולגזור על הציבור תקנות שלא יוכלו לעמוד בהן, שהרי לצרותינו בגלות לא יספיקו כל ימות השנה בבכי ובמספד.
בעיה נוספת, מתעוררת בקביעות תעניות על אסונות שפקדונו בגלות. מובא בתלמוד (ברכות נ"ח, ב'): עולא ורב חסדא הלכו יחדיו וראו בית צדיקים שנחרב. נאנח רב חסדא. ניסה עולא לנחמו, וכשראה שלא נתנחם אמר: "דיו לעבד שיהא כרבו". מפרש רש"י, שהרי בית המקדש חרב שהוא ביתו של הקב"ה. הלא מבינים אנו שכל צרותינו באו לנו בחטאינו שנחרב בית חיינו וגלינו מעל אדמתנו. אם נבוא כעת לקבוע תענית על השואה למשל, יש חשש שלא נשיג את המטרה של "תשובת אמת" על חורבן הבית, שלשם כך נקבעו התעניות והוא הגורם לכל הצרות. לכן יש לזכור ולבכות, על אשר ארע לעמנו מיום עוזבם את ארץ אבותם, בימים ובתעניות שמלכתחילה הוגדרו כימי "בכיה לדורות".

רבני כולל "ארץ חמדה".


שאלה אישית אחת נשאלה בהמשך לשאלה זו.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il