האם כמו שמותר לאכול דבש מותר לאכול מזון מלכות?

תחילה אקדים כי מזון מלכות הוא חומר נוזלי למחצה, שטעמו מר במקצת, וממנו ניזונת מלכת הדבורים. על ידי אכילת אותו המזון מתפתח זחל רגיל להיות מלכת הדבורים במקום דבורה רגילה. תכונתה של מלכת הדבורים הוא שממנה נמשך הדור הבא, המלכה מסוגלת להטיל עד אלפיים ביצים ביום, משקלה כפול ממשקל שאר הדבורים ותוחלת חייה פי ארבעים משאר הדבורים. כיוון שמזון מלכות מסוגל לחולל שינויים מופלגים בדבורה, מרפאים רבים סוברים שיש במזון מלכות סגולות רפואיות חשובות. לגבי כשרותן נחלקו הפוסקים. יש אומרים שאסור לאוכלו, מפני שכל היוצא מטמא טמא, וכיוון שהדבורים אסורות באכילה אף מזון המלכות שהן מפיקות מבלוטות שבראשן אסור באכילה. ואין דינו כדבש, מפני שהדבש הוא בעצם צוף שהדבורים מלקטות מפרחים וצמחים ואוגרות בזפק הנמצא בין פיהן לקיבתן, ואח"כ הן מוציאות אותו בכוורת, ושם הצוף מתייבש מעט ונעשה דבש. וכיוון שמדובר בצוף מעובד הדבש כשר באכילה. אבל מזון המלכות נוצר מתוך גופן של הדבורים, ולכן אסור באכילה. ואף אם נאמר שיש לימוד מן הפסוק שדבש דבורים כשר, כוונת התורה להתיר רק את הדבש הידוע בטעמו, אבל לא את שאר החומרים המופרשים מן הדבורים. ולכן דבש מלכות אסור באכילה (ע' בשו"ת עמא דבר ע' קטו, שסיכם הסוגיה, והרחיב גם בתיאור החומרים הללו והרכבם ומעלותיהם, והביא דעת הגרש"ז אוירבאך שאסרם). אמנם, יש אומרים כי מזון מלכות כשר לאכילה, ודינו כדין דבש, שכל מה שהדבורים מפיקות מגופן מבוסס על צוף ומיני צומח שונים שהדבורים מלקטות. ואף הדבש עצמו מתגבש בצורתו על ידי תוספת אינזימים שמופרשים מבלוטות שבגוף הדבורה, וכמו שהדבש כשר, כך שאר החומרים היוצאים מגוף הדבורה כשרים, שעיקרם מבוסס על מה שהן מלקטות. ואם נאמר שיסוד ההיתר של הדבש הוא ממה שנלמד מן הפסוק, אזי כשם שלמדנו שהדבש כשר, כך אפשר ללמוד שכל החומרים המופרשים מן הדבורים כשרים (הרב אונטרמן בשבט יהודה שער ה' ע' שמ"ד. וכן בציץ אליעזר יא, נט; יב, נד, הרחיב בבאור ונוטה להחשיב מזון מלכות בכלל דבש המותר, ומסיק להתיר לחולה או לצורך רפואי. וכ"כ בילקוט יוסף על יו"ד פא, מ). למעשה, אף שראוי לחוש לדעת המחמירים, מכל מקום לצורך רפואי נוהגים להקל לאכול מזון מלכות, מפני שרגילים לערב את מזון המלכות בדבש שכמותו פי ארבעים ממזון המלכות, וכיוון שטעמו אינו מורגש, איסורו בטל ומותר לאוכלו. וכן אם יכינוהו בצורה של גלולות שאין בהן טעם מותר לאוכלו. והמקל לאכול מזון מלכות כפי שהוא, אין למחות בידו, שיש לו על מי לסמוך. לתשובת רבני מכון התורה והארץ לחץ כאן וכאן.