מקובל לומר שקיימת בירקות עלים (שאינן מגידול מיוחד)נגיעות גדולה של חרקים, המחייבת בדיקה. כיצד ניתן להסביר שקיימים מוצרים רבים, כגון ברוקולי קפוא, סלט כרוב, ירקות מצוננים ועוד שאינם מבוססים על ירקות מגידול מיוחד ובכל זאת מקבלים הכשר של הרבנות? שטיפה מועילה, אולי, לכרוב, אך האם היא מועילה לברוקולי ולכרובית?

אכן סוגית הכרובית והברוקולי נדונה לפני מס' שנים באגף הכשרות הארצי. מתלונות של אזרחים ואף בדיקות מעבדה שנערכו בעבר במוצרים קפואים של מס' חברות אשר שיווקו מוצר זה בכשרות רגילה, גילו שאכן שכיחות החרקים ותולעים קיימת בברוקולי וכרובית וישנה בעיה קשה של חוסר יכולת לנקותם מחרקים אפילו ע"י שטיפה חזקה כפי שנהוג להסתפק ברמת הכשרות הרגילה. כידוע , כיום קיימות מס' חברות אשר עוסקות בגידול עלי ירק ללא חרקים למהדרין, כל אחת לפי כבודה ומעלתה, ובתוכם הכרובית והברוקולי. המחיר הגבוה של מוצרים אלו מצד אחד והדרישה הגבוהה לכך (בעיקר במלונות ומסעדות) בכשרות רגילה חייבה את הרבנות למצוא פתרון הולם ומניח את הדעת. לצורך כך זומנו לישיבה באגף הכשרות 3 החברות המובילות בארץ למוצרים קפואים בתחום זה וישבו על המדוכה. החברות טענו כי אין הן יכולות לגדל מוצר זה בחממות כדוגמת החברות הידועות בכשרות למהדרין הואיל והעלות גבוהה במיוחד, דבר המשליך על עלות המוצר, מלבד זאת שקהל היעד המדובר שונה וגדול פי כמה. הוחלט כי יעשה נסיון חדש בו ימשיכו אמנם לגדל מוצרים אלו בשטח פתוח אך הגידול יהיה מפוקח ע"י אגרונום ואנשי שטח וזאת בתנאי מזג אויר הולמים אשר יתריעו כבר בשלבי הגידול השונים על המצאות חרקים וכו' וינסו להאבק בהם ע"י תכשירים שונים. כל זאת יעשה תחת מעקב של מעבדת פיקוח על עלי ירק. חלקה אשר תימצא לאחר כל הליווי החקלאי כי יש בה לא יותר מ 10% נגיעות תאושר להכנס למפעלים לצורך עיבוד ושיווק וזאת רק לאחר שהגידול עובר שטיפה בבריכות מיוחדות (מעין ג'קוזי). לאחר כל התהליך תערך בדיקה מדגמית ע"י מעבדה ובמידה וימצא כי המוצר נקי יאושר לשיווק. תהליך זה אמנם אינו הרמטי אך הוחלט כי בכשרות רגילה יאשרו זאת. החברות שקיבלו על עצמם לעבוד לפי קרטריון זה הינן: פרי הגליל, מילוטל, וסנפרוסט. יתכן וישנן חברות אחרות אשר אין אנו מודעים אליהן.