כיצד ראוי שתנהג אשה שבאה לבית הכנסת בשבת בשעה שהציבור כבר עומד להתפלל עמידה. לגברים כידוע יש בזה הלכות מפורטות, כאשר מצד אחד עיקר המניין הוא להתפלל עמידה עם הציבור, ולכן מדלגים בפסוקי דזמרה כדי להתפלל עמידה עם הציבור; ומנגד בתפילת שחרית צריך להקדים את ברכות קריאת שמע לתפילה, כדי לסמוך גאולה לתפילה. אולם נשים אינן מחויבות לא בברכות קריאת שמע, וממילא לא בסמיכת גאולה לתפילה, ומנגד גם אינן מחויבות להתפלל במניין.

למעשה, כל אשה רשאית לבחור כיצד להתפלל, והעיקר הכוונה, שכפי שנראה לה שתכוון יותר כך ראוי שתנהג. אבל אם תבוא לשאול, נראה להמליץ שתתפלל עמידה עם המניין, שהואיל ועיקר חובתה להתפלל עמידה, ואילו מפסוקי דזמרה וברכות קריאת שמע היא פטורה, מוטב שתתפלל עמידה באופן המהודר, עם המניין, ותזכה אח"כ לענות לקדושה ולברכות חזרת הש"ץ. ומזה שבאה לבית הכנסת משמע שרצתה לזכות במעלת המניין. בנוסף לכך, בכל מקום שהיא מסתפקת כיצד לנהוג, תעשה כפי חובתה, שהיא חייבת בתפילת עמידה ולא בברכות קריאת שמע. ואם תספיק לומר לפני כן את ברכת "אמת ויציב" מה טוב, שאז תזכה לזכור את יציאת מצרים ולסמוך גאולה לתפילה, ויש סוברים שהיא חייבת בזה. (אמנם ראיתי בהליכות שלמה ה, הערה ד, שהואיל ואין לאשה מצווה להתפלל במניין תתפלל כסדר. מ"מ נראה לעניות דעתי שאף שאין מצווה מ"מ ודאי שיש מעלה, שהשכינה שורה עם המניין, והיא שעה רצויה, ולכן תעדיף לקיים את חובתה באופן המהודר. עוד יש להוסיף שיתכן והגרשז"א מתחשב בדעות שסוברות שנשים חייבות בפסוקי דזמרה ואמת ויציב, אולם דעת רובם המוחלט שנשים פטורות מפסד"ז וברכות ק"ש). להמשך הדיון בנושא. לתשובת הרב בנושא תפילה מאוחרת לגבר.