ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

לימוד תנ"ך לשאינם יהודים | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ז כסלו תשס"ד

לימוד תנ"ך לשאינם יהודים


הרב דוד חי הכהן

שאלה:
משרד החינוך העביר אותי לבית ספר חילוני שבו לומדים יחד בכיתות הטרוגניות על ספסל הלימודים יהודים וערבים (מוסלמים ונוצרים). בכיתה נמצאים בנים ובנות בגילאי 13 עד 18. אני אדם דתי ובמקצועי מורה לתנ"ך, מה עלי לעשות? כיצד אלמד תנ"ך בכיתה מעורבת שכזאת? האם מותר לתת לערבי לקרוא פסוק מן התנ"ך? כללי ההוראה מחייבים לפנות ולקדם כל תלמיד במקצוע הנלמד. האם מותר ללמד בכוונה להראות את האור שביהדות, אולי יתגיירו בסוף, או לא לשתף ערך זה בלימוד התנ"ך? כיצד להתייחס למבחנים בהם כותב התלמיד את השם המפורש (אני חושב שבשגגה), האם להחזיר להם או לנסות לגנוז אותם אצלי?

תשובה:
מבחינה עקרונית:
לימוד תנ"ך לגויים אמנם נאסר ללמד תורת ישראל לגויים, אולם מותר ללמד לגויים כל דבר שנוגע להם, כך נראה מדברי הגמרא בסנהדרין שהיה רבי מאיר אומר אשר יעשנה אותם האדם וחי בהם, ישראל לא נאמר אלא האדם. מכאן לגוי שעוסק בתורה שהוא ככהן גדול. על שאלת הגמרא: הרי גוי שלמד תורה חייב מיתה כבא על נערה מאורסה שהרי נאמר תורה ציוה לנו משה מורשה, אלא תקרי מורשה אלא מאורסה, עונה הגמרא שיש להבחין ביום התורה הניתנת לישראל שהיא אסורה לגויים, ובין מה ששיך לגויים שזה מותר ויש בו גם צד של מעלה. א"כ יש חלקים בתורה שנוגעים גם לגויים, ואותם בודאי שמותר ללמד. מהם אותם חלקים? יש ללמוד על כך מדברי הרמב"ם בהלכות מלכים שכתב כי בין נח ששומר שבע מצות עליו לשומרם לא מתוך שיקול דעתו אלא מתוך שכך נתן הקב"ה לישראל. מכאן שעל הגוי לדעת כי התורה ניתנה לישראל. לצורך כך עליו להכיר את ספר בראשית ואת ספר שמות ואולי גם את ספר במדבר שבהם מודגשת מעלת ישראל וההשגחה האלוקית עליהם.

מבחינה מעשית:
אין צורך שילמד את המצות המיוחדות לישראל אך יתכן שאם יזכיר את עצם המצות ללא פירוטם הלכתי יש להקל ולומר כי אין בזה משום לימוד תורה. לדוגמא: אם ילמד שהיהודים יושבים בסוכה בחג הסוכות מותר, אך אין צורך שידע את הלכות הסוכה, בנייתה וישיבתה. די שידע כי יש ליהודים חג הסוכות ללא פירוט יתר. על פי זה אפשר להקל וללמד את כל הפשט שבתורה שבכתב ללא פירוש התורה שבעל פה שנראה ששם נמצא עיקר האיסור ויש להביא ראיה לכך מדברי רבי יוחנן במסכת גיטין על הפסוק: "כי על פי הדברים האלה כרתי איתך ברית ועם ישראל" לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא על תורה שבע"פ. ויש להביא ראיה נוספת שמותר לגוי להכיר את חוקי ישראל מבחוץ מדברי התורה בפרשת ואתחנן שכתבה על הגוים אשר ישמעו את כל החוקים והמשפטים ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. ומכאן שאין מניעה לגויים בהכרה חיצונית על כל פנים של חוקי התורה.

כמובן שאין מטרה לגייר גויים, ולכן אין להשתדל לייפות יותר מדי את התורה כדי למצוא חן בעיניהם. אלא לומר את האמת כמו שהיא. ואם נראה שיש דברים שלא יכולים להתקבל על דעתם עדיף לדלג ולא לאמרם. (כך נראה מדברי הגמרא במסכת בבא קמא פרק רביעי). ויש ללמד את התלמידים לכתוב את השם בכינוי באות ד' ולא בשם הויה. ואם כבר כתבו - אם נכתב על ידי ערבי מוסלמי יש לגנוז ואם על ידי נוצרי אפשר להחזיר לו או לזרוק, כי כוונת המוסלמי לאלוקות וכוונת הנוצרי לעבודה זרה. יהי רצון שתשמר מן ה שמים מכל טעות ויתקדש שם התורה ושם ישראל על ידך.

השאלה "לימוד תורה ליהודים בנוכחות אינם יהודים" נשאלה בהמשך לשאלה זו.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il