שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • שאלות כלליות

שוביניזם ביהדות

undefined

הרב ש. יוסף וייצן

כ"ד סיון תשס"ט
שאלה
האם הדת היהודית היא שוביניסטית? אני יודעת שתורתנו מאוד מעריכה את האישה ודורשת שינתנו לה כל זכויותיה וכל הכבוד המגיע לה. ואכן יחסית לדתות אחרות אין ספק שהיהדות מתייחסת לאישה בצורה הטובה ביותר. עם זאת קיימות הלכות רבות בהן האישה דווקא מופלית לרעה. בנישואין למשל, היא נקנית כמו שקונים חפץ. גרוע מכך, בגירושים, הדבר תלוי ברצון הבעל בלבד ואם הוא יסרב אין לאישה אפשרות להתנגד. הדברים אינם עולים בקנה אחד עם היחס הטוב כביכול שניתן כלפי האישה. בדוגמת הגירושים, לאישה אפילו לא ניתנת כל זכות בחירה ולדעתי זהו שוביניזם, וקיימות עוד דוגמאות רבות. אני מודה מראש על האפשרות להפנות אליכם שאלות שמטרידות אותי ולקבל תשובה מהימנה.
תשובה
אנו מתפללים שאנו נדע לכוין לתשובות המהימנות. בנוגע למעמד האישה. לפי הגישה היהודית העיקרון הוא שהאיש והאישה נבראו כשיש בנושאים מסויימים הבדלים ביניהם. הם שונים ואין ביניהם תחרות מי יותר, כל אחד מגלה פן אחר במציאות. האיש והאישה ביחד יכולים ליצור עולם שלם. עולם ללא נשים הינו עולם מסכן שלא יהיה בו יופי ועדינות, בינה יתרה ויכולת לפתח ולקיים את העולם הרגשי והעולם האמוני. הקשר בין איש ואישה הינו קשר קדוש. האישה נקנית על ידי האיש לא כביטוי לכך שהיא חפץ ואוביקט ח"ו. חכמים מתארים זאת כאדם שמחזר אחר אבידתו. כלומר, יש כאן ביטוי לכך שהתורה מטילה על האיש אחריות לחזר ולחפש אחר האישה. יש כאן עומק של הבנה שבקשר האהבה בין איש ואישה האיש הוא בתפקיד האוהב והאישה היא בתפקיד הנאהבת. האישה בתכונתו מחכה בביתה ומחכה שהאיש ימצא אותה. האיש צריך להתאמץ כדי להשיג את האישה. בנוגע לגירושין. כל האפשרות להתגרש היא אפשרות מחודשת של תורה. יתכן שללא התורה היינו קובעים שהאחריות והקשר בין איש ואישה הוא כל כך עצמי וטוטאלי שאין אפשרות לפרק את החבילה. לאחר שהתורה קבעה שיש אפשרות לפרק את החבילה אולי ההגיון היה מחייב שפירוק החבילה יותנה ברצון של שני הצדדים. אי אפשר לקחת אחריות ולאחר מכן להיפטר ממנה ללא הסכמה של שני הצדדים. אי אפשר לתת את עצמך ואחר כך להתחרט. אולם התורה נתנה את האפשרות להיפטר מן החיוב. הסיבה לכך היא מתוך הבנה שאין אדם דר עם נחש בכפיפה. ההבדל בן איש ואישה לא נראה לי שנובע מאי התחשבות באישה. בזמן התורה המציאות הכלכלית היתה שהאיש היה המפרנס והאישה היתה תלויה באיש. בגלל שהאיש הוא החייב הוא גם המגרש. האישה בדרך כלל במצב שהיא תלויה באיש תמיד תרצה להישאר במצב שהאיש דואג לה. י תכן שהמציאות של גירושין היא מסובכת מצד מה שהיא גורמת לכך שהקשר בין בני הזוג אינו יציב. האפשרות להתאהב באחר ולגרום לגירושין היא מציאות שיכולה לגרום להרס של יציבות המשפחה. וכאן ההבדל בין האיש והאישה. אצל האיש, שיכול לקחת שתי נשים, הגירושין פחות גורמים לאי יציבות בקשר. אולם אצל האישה, שאינה יכולה להיות עם שתי גברים, אנו לא ניתן בידה את יכולת ההחלטה על הגירושין משום שזה יכול להרוס את יציבות המשפחה. צריך להעמיק בהבדל שבין האיש, שהתירו לו לשאת שתי נשים, לבין האישה, שנאסר עליה להיות עם שתי אנשים. דווקא בהלכה זו אנו רואים את היתרון המוסרי של האישה. קשה לנו להבין היום כיצד יכולים להיות חיים זוגיים טובים כשיש לאיש שתי נשים. הרגש המוסרי הפשוט הזה היה כבר מפותח אצל האישה כבר בזמן התורה. אישה בנאמנותה ומוסריותה אינה יכולה לחלק את עצמה בין שתי גברים. היא כל כולה נאמנה לקשר. הקשר עם איש אחד ממלא את כל אישיותה. בכל אופן, לאחר שרבנו גרשום ראה שהמציאות השתנתה והאישה נהיתה עצמאית יותר, הוא תיקן תקנות שבעיקרם הם להשוות את מעמד האישה למעמד האיש. זאת בין בנוגע לכך שאיש לא ישא שתי נשים וזאת גם בנוגע לכך שגירושין אף פעם לא יעשו ללא הסכמת שני הצדדים.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il