בעלי אברך ומתמיד מאד בלימוד גם מחוץ לשעות הסדר, דבר אשר דורש ממני הקרבה יתרה. מאוד קשה לנו לעשות את סדרי העדיפויות מתי עדיף שילמד ומתי לא?! 1.האם נכון לבטל תורה בכדי לעזור לאשה למרות שהיא יכולה מבחינה טכנית לעשות הכל לבד אך מבחינה נפשית היא זקוקה לזמן חופשי לצורך התאווררות? 2.האם בכדי לצאת לטייל עם המשפחה בימי שישי ניתן לבטל תורה למרות שהיציאה אינה הכרחית ממש אלא יותר לצורך הרחבת הנפש וחיזוק הקשרים המשפחתיים? 3.האם זה נחשב ביטול תורה כאשר הבעל לא מספיק ללמוד בגלל ההכנות לשבת?

דרך לימוד התורה לאפשר חיים נורמלים, אמנם בצורה קצת מצומצמת אך לא לוותר עליהם לגמרי. כך נזכר בפרקי אבות שהתורה נקנית במעט שינה במעט תענוג אך לא ללא תענוג או ללא שינה וכדומה. ברור שגם חיי משפחה נורמלים צריכים להכלל בתוך מסגרת החיים. עד כמה צריכה אישה לוותר על זכיותיה למען לימוד התורה הכל תלוי ביכולתה לעמוד בכך. היתה רחל אשתו של ר' עקיבא שיכלה להתקיים עשרים וארבע שנה ללא בעל, כשם שגם ר' עקיבא למד עשרים וארבע שנה ללא אשה וללא בית. אנחנו לא נוכל לנסות אתגרים כאלו כי איננו בעלי כוחות עצומים כל כך, ולכן, אם האשה צריכה להתאוורר בזמן חופשי כדי שלא "תקרוס" באופן גופני או נפשי מותר לה לבקש מבעלה לבטל תורה לשם כך. כמו כן אפשר לצאת לטיול מפעם לפעם אם יש צורך בחיזוק הקשר המשפחתי. כמובן שיש למדוד איתה הצורך על פי היכולת לקיים קשרים אלו גם ללא טיולים. מובן מאליו שאם הכנות השבת גורמות ביטול תורה אין בזה משום סרך עבירה שהרי גדולי האמוראים עסקו בהכנות לשבת.