הבן הקטן שלי זרק קופסא של לבן לתוך העגלה של הקניות בסופר, הקופסא התפוצצה והלבן נשפך. רציתי לשלם על הלבן אפילו שאחר כך התכוונתי לזרוק אותו לפח. הקופאית אמרה לי שלא צריך לשלם על זה. האם זה נכון (או שלדעתה לא צריך, אבל באמת זה גזל?)? אשמח לקבל גם מקור/ מראה מקום לתשובה.

השאלה אינה בהלכות גזל כי אם בהלכות נזקי-ממון. כתוב במשנה חרש שוטה וקטן פגיעתם רעה, כי אינם בני אחריות משפטית, כיון שהמזיק להם חייב והם שהזיקו פטורים (ב"ק פ"ח ד). מדין תורה קטן פטור מכל נזק שעושה ומכיון שהילד איננו ממונו של ההורים, ההורים אינם חייבים לשלם בעד מעשה ילדיהם הקטנים. אומנם בשו"ע חושן משפט (סימן שמט, סעיף ה) מבואר שראוי לבית דין להכות הקטנים כדי למנוע תקלות עתידיות, וכמובן שהקנס מצד בית דין יכול להיות גם ממוני. כמו כן, פשוט שיש מצבים שההורה פטור מן הדין ובכל זאת מבחינה מוסרית ראוי שישלם. בנידון שלנו, נראה שאין מקום לחייב לשלם משתי סיבות: א. כאמור, קטן פטור מלשלם, ונראה שאין כאן פשיעה חינוכית שראוי לחייב עליה (ייתכן וזה תלוי בגילו של הקטן שהזיק). ב. אכן לקופאית אין סמכות להחלטות ממוניות בסופר, אלא הקופאית עובדת על פי המדיניות המקובלת במקום העבודה, ולא הייתה פוטרת מתשלום במקום שחייבים לשלם שהרי התשלום לא הולך לכיסה האישי, ועל כגון זה מתאים לומר "אין אדם חוטא ולא לו", היינו חזקה על אדם שאינו חוטא לשם הנאתם של אחרים. ואכן מקובל במרכזי קניה רבים לפטור לקוח מלשלם על נזק שקרה בשוגג. הרב ינון זמיר