שאל את הרב

  • הלכה
  • האם מברכים במקרים שונים

ברכה על נטילת ידיים לפי הרמב"ם

undefined

רבנים שונים

ה מרחשון תש"ע
שאלה
מפני שדרך הספרדים שלא לברך על נטילות ידיים שונות, שאלתי היא כזו. אם אפשר תשובה מהירה, כדי שלא אכשל בברכה שאינה צריכה. הנני נוהג כשיטת הרמב"ם היות ואני תימני (בלדי) ומנהגי בלדי ע"פ רמב"ם. ברמב"ם בספר אהבה הלכות ברכות פרק ו’ הלכה ב’,מובא: כל הנוטל ידיו בין לאכילה בין לקריאת שמע בין לתפילה מברך תחילה, אשר קידשנו במצותיו וציונו על נטילת ידיים. וכן ברמב"ם בספר אהבה הלכות ברכות פרק ח’ (בסוף) הלכה א’, מובא: ....והשותה מים שלא לרוות צמאו--אינו טעון ברכה,לא לפניו ולא לאחריו. מה לנהוג לגבי ימינו שאם אעשה כן בציבור יחשבו אותי לשוטה כיוון שאינם רגילים בזה? (נטילת ידיים קודם תפילה וק"ש). האם נכון הוא לנהוג כן ביחידות בביתי, או שיש ספק לברכה שאינה צריכה? (נטילת ידיים קודם תפילה וק"ש). לגבי שתיית המים, עד כמה שידוע לי, מנהג ספרד הוא שלא מברכים בתחלה אלא בסוף (אם היה שיעור רביעית) על מים אשר לא נשתו לרוות צמא, אלא למטרה אחרת כגון לבליעת כדור רפואה וכיוצא בזה. מה עליי לעשות אם אשתה רביעית שלא לרוות צמא, לברך או לא? (לפי הרמב"ם, אין לברך).
תשובה
מנהג התימנים בזה (הן שאמי והן בלדי) פשוט וידוע שלא לברך. בראשונים יש בזה מספר שיטות: לרמב"ם מברך, ולרא"ש (ברכות פרק ט, סימן כ"ג) לא יברך אלא אם כן עשה צרכיו מתחילה. דעת הר"ן (עיין ביאור הלכה סימן צב, ד"ה: "צריך לרחוץ") שאין צריך ליטול כלל. ספק ברכות להקל. וכן מנהג התימנים בזה, שלא כרמב"ם. הערה – מה שכתבת שמנהג הבלדי על פי הרמב"ם אינו מדוייק כלל. אמנם רבים מהמנהגים של יהודי תימן הם על פי הרמב"ם אך מאידך יש הרבה מנהגים שלא כרמב"ם. (אמנם הרב קאפח זצ"ל ותלמידיו הולכים בכל דבר אחר הרמב"ם, אך רוב ככל יהודי תימן, ואף הנוהגים כבלדי, לא נמשכו אחר שיטה זו). השותה (רביעית) מים שלא לצמאו, האם יברך לאחריו? מה שכתבת, שמנהג הספרדים לברך, איני יודע מניין לך זה. הן הרמב"ם שהזכרת והן השולחן ערוך (סימן רד, סעיפים ז-ח) פסקו שלא לברך, הן לפניו והן לאחריו, וכן פסק בילקוט יוסף. אמנם הראשונים נחלקו בזה (עיין תוספות ברכות מה. בד"ה "דחנקתיה אומצא", וברא"ש ורבינו יונה שם, שלדעת רב עמרם צריך לברך לאחריו), אך הסכמת הפוסקים היא שלא לברך. הרב ישי ואדעי
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il