1. למה לעשות התרת נדרים טרם יום הכיפורים ארבע פעמים (למנהג הספרדים) ארבעים יום קודם ראש השנה, ארבעים יום קודם יום הכיפורים, ערב ראש השנה וערב יום הכיפורים? 2. כמו כן, למה דווקא ארבעים יום לפני, מה מיוחד במספר הזה? 3. בתור ספרדי עשיתי התרת נדרים אתמול (י"ט באב). רשום בלוח שזה ארבעים יום קודם ראש השנה אבל זה 41 כי באב יש 30 יום ו30 פחות 19 זה 11 ובאלול יש 29 יום ועוד יום אחד מתשרי זה 41. כך היה רשום בלוח שנה וכך עשו בכמה בתי כנסת. לכאורה צריך היה לעשות היום (כ’ באב). חבר אמר לי שבאמת הוא עשה היום שזה ארבעים יום קודם ראש השנה. לשיטה שאני עשיתי זה ארבעים יום קודם ערב ראש השנה, אבל ההתרה השנייה בכ"ט אלול זה ארבעים יום קודם יום הכיפורים ולא קודם ערב יום הכיפורים. אז שיהיו עקביים.

1.2. בכף החיים (סימן תקפ"א ס"ק י"ב) כתב: מה שנוהגין לעשות התרת נדרים ארבעים יום קודם ר"ה ויוה"כ הוא ע"פ מ"ש הזוהר בפרשת פקודי שמי שנתחייב נזיפה או נידוי בב"ד של מעלה ישאר בנידויו ארבים יום ואין תפילתו נשמעת. ועל כן נוהגין לעשות התרה וליזהר מכאן ואילך בכל עניניו שלא יתחייב ח"ו נזיפה או נידוי ואין תפילתו נשמעת בראש השנה או ביום הכיפורים. מנהג זה נוהגים בכמה עדות כמו יהודי עירק ויהודי ג'רבה וכדו'. 3. באמת צריך לעשות בכ' באלול ולא בי"ט באלול, ולא תמיד הלוחות מדייקים.