מהו סדר הפרשת תרומות ומעשרות (כולל מעשר שני)

אמנם במסגרת זו השאלות צריכות להיות מפורטות יותר, אך כיוון שכבר כתבתי בעבר ביאור לסדר תרומות ומעשרות, אצטט מקצתו כאן. באופן כללי הפרשת תרומות ומעשרות כוללת בתוכה ארבעה מרכיבים, שניים של תרומה ושניים של מעשר. וזהו פירוש השם: תרומות ומעשרות, כלומר, שתי תרומות ושני מעשרות. התרומות מיועדות תמיד לכהנים, המעשר הראשון ללוי, וייעודו של המעשר השני משתנה לפי השנים. בשנים מסוימות היה בעל הפירות אוכלו בשעה שהיה עולה לרגל לבית המקדש, ובשנים אחרות היה המעשר השני ניתן לעניים, ואז היה נקרא מעשר עני. עתה נפרט יותר: ראשית, בעל הפירות מפריש חלק כלשהו מהפירות ונותנם לכהן, והפרשה זו נקראת 'תרומה גדולה'. לאחר מכן עליו להפריש מעשר מן הפירות שנשארו, וזהו מעשר ראשון שניתן ללוי. והלוי מצווה להפריש מעשר מתוך המעשר שקיבל וליתנו לכהן, ואותו המעשר נקרא תרומת מעשר, וזוהי התרומה השנייה הניתנת לכהן. ובעצם גם הישראל יכול, לאחר שהפריש את המעשר ללוי, להפריש בעצמו מתוך המעשר ראשון את תרומת המעשר, ולאחר מכן ליתן את המעשר ללוי ואת תרומת המעשר לכהן (גיטין ל, ב; רמב"ם תרומות ג, יב). לאחר מכן היו לוקחים עוד מעשר מהפירות שנשארו, ויעודו היה משתנה לפי שנות השמיטה. כידוע מחזור השנים סובב סביב המספר שבע. בכל מחזור, בשנה הראשונה השנייה הרביעית והחמישית, היו פירות המעשר השני נשארים ברשותו של בעל הפירות, אלא שהם נתקדשו, ויש לאוכלם בקדושה בין חומות העיר ירושלים. בעת שהיו עולים לרגל לבית המקדש, היו נוהגים לאכול את פירות המעשר שני. ובשנה השלישית והשישית למחזור השבע, היה המעשר השני ניתן לעניים. בשנה השביעית שהיא שנת השמיטה, לא היו מפרישים תרומות ומעשרות, מפני שפירות השביעית מופקרים לכל, ופירות הפקר פטורים מתרומות ומעשרות.