מה צריך לעשות אם מישהו מעליב אותי?

אני מבין שכוונתך לשאול – מה צריך לעשות אם חשת תחושת פגיעה כתוצאה מכך שמישהו העליב אותך. ראשית יש לדעת שתחושה זו היא תחושה טבעית ונורמלית, ולפעמים כשאדם לא חש אותה הרי זה לפעמים סימן לדבר לא בריא בנפשו. אולם ודאי שאיננו רוצים שתחושה זו תישאר בתוכינו ונמשיך לשאת אותה כאבן כבידה בליבנו, ולכן צריך לחשוב איך להשתחרר ממנה. אם אדם יכול להתגבר על הפגיעה בעצמו, למשל על ידי ההבנה שהפוגע הוא המסכן ולא אני, או על ידי לימוד זכות על הפוגע והבנה שמן הסתם עשה זאת מתוך מצב נפשי לא טוב שהיה נתון בו וכיוצא בזה, מה טוב. והדברים תלויים במידת הפגיעה, במידת הכוונה של הפוגע, וגם במידת רגישותו של כל אדם. וכמובן צריך לשים לב שהאדם באמת השתחרר מתחושת הפגיעה, והוא לא מרמה את עצמו. אולם אם אדם אינו מצליח להשתחרר מהתחושה הלא טובה של הפגיעה, הטוב ביותר הוא לדבר עם הפוגע, כפי שמבאר הרמב"ן את הפסוק "הוכח תוכיח את עמיתך, ולא תשא עליו חטא" (ויקרא יט, יז): "הנכון בעיני, כי "הוכח תוכיח", כמו והוכיח אברהם את אבימלך (בראשית כא כה). ויאמר הכתוב, אל תשנא את אחיך בלבבך בעשותו לך שלא כרצונך, אבל תוכיחנו מדוע ככה עשית עמדי, ולא תשא עליו חטא לכסות שנאתו בלבך ולא תגיד לו, כי בהוכיחך אותו יתנצל לך, או ישוב ויתודה על חטאו ותכפר לו. ואחרי כן יזהיר שלא תנקום ממנו ולא תטור בלבבך מה שעשה לך, כי יתכן שלא ישנא אותו אבל יזכור החטא בלבו, ולפיכך יזהירנו שימחה פשע אחיו וחטאתו מלבו. ואחרי כן יצוה שיאהב לו כמוהו". ואם אין אפשרות לדבר עם הפוגע, ובכל זאת אדם חש שנפגע, יראה זאת כיסורים שמכפרים על עוונותיו, ואף ישים אל ליבו בזכות זאת עד כמה צריכים להיות רגישים לאנשים אחרים, ונמצא שהקללה הפכה לברכה. ולאחר מכן חשוב לא לשקוע בעיסוק וחיטוט באותה תחושה של פגיעה, אלא להתמקד בכל הדברים הטובים והיפים שיש לכל אדם.