כיצד נהוג כיום לברך לאחר לידת זכר, וכיצד לאחר לידת נקבה?

כתב השו"ע בסימן רכג סעיף א': ילדה אשתו זכר מברך הטוב והמטיב וגם היא צריכה לברך כן. וכתב המשנב"ר שעל לידת בת מברך שהחיינו כמי שלא ראה את חבירו שלשים יום. אך הרמ"א כתב ויש שכתבו שנהגו להקל בברכה זו (שהחיינו) שאינה חובה אלא רשות. וכתב כף החיים שלא לברך על לידת בן, אלא יברך שהחיינו בשעת המילה. ובמקום אחר כתב שמי שחושש למקילים בברכות אלו יש לו לברך בלא שם ומלכות כי אמרינן ספק ברכות להקל אף נגד מרן השו"ע. לסיכום: לספרדים אין לברך לא על לידת בן ולא על לידת בת, אך טוב לכוון בברכת הטוב והמטיב שבברכת המזון גם לידת בנו, או לברך על פרי או בגד חדש שהחיינו ולכוון על בתו. ואילו לאשכנזים בלידת בן יברך הטוב והמטיב ובלידת בת מכיון שנחלקו הפוסקים יוכל לברך על פרי או בגד חדש וכנ"ל. הרב רואי מרגלית. לתשובת הרב יעקב אריאל.