זמרות בטקסים צבאיים

אנחנו חיילים בצבא, וביום הזיכרון לחיילי צה"ל ערכו טכס זיכרון בו השתתפה זמרת. אנחנו כמובן לא רצינו להשתתף בטכס, אבל היו חיילים דתיים שאמרו שמפני השלום טוב לוותר בזה, ובשעה שהזמרת תשיר, יעצמו את העיניים או שיסתכלו כלפי מטה, ואז אין בזה איסור. מה עוד שרבים אינם מקפידים על זה כשהם באזרחות, ורואים זמרות בטלוויזיה וזו צביעות להקפיד על כך בצבא? בפועל, הקבוצה שהתעקשה על כך גברה, וכך נערך טכס נפרד לדתיים. אח"כ הגיע לביקור בבסיס רב צבאי ואמר שהיינו צריכים להשתתף בטכס הכללי ולא ליצור פירוד בצבא, ואותו רב סיפר שראה בעצמו רבני ערים שהששתתפו בטכסי זכרון שבהם נשים שרו, והם נשארו במקומם.

לדעתי טוב עשיתם שלא השתתפתם בטכס. ואמנם המיקל שלא להסתכל בשעת השירה, יש לו על מה לסמוך, מכל מקום יותר נכון להחמיר. ואם המפקד לא יסכים שחייל דתי יעדר מהטכס עקב כך, מוטב להכנס לכלא מאשר לקיים את פקודתו. ואשרי החייל שיזכה לשבת בכלא על הקפדתו בשמירת המצוות, ואוי לו למפקד שיוצר עימות של סירוב פקודה על שמירת מצוות. ואין לטעון שבצבא צריך להתפשר, מפני שהאמת הפוכה, שדווקא בצבא צריך להחמיר יותר. וכמו שמצינו שהתורה הזהיר מפני דבר רע דווקא במחנה, שבו מנגנוני ההגנה של האדם נפרצים, הוא מנותק מסביבתו הטבעית, ועל כן עלול להידרדר מבחינה רוחנית, ולכן דווקא בצבא צריך להחמיר יותר. גם מבחינת השיקול הכלל ישראלי, המצב שבו חיילים דתיים מרגישים את עצמם כאורחים בצבא גורם לדתיים רבים שלא להתגייס לצבא. בקרב הציבור הדתי לאומי, זו אחת הסיבות המרכזיות לירידה בקיום המצווה הגדולה של ישוב הארץ והגנת ישראל ומעבר לציבור החרדי. רבים בציבור הדתי לאומי אינם מתייחסים כלל לנתון הזה, שעל פיו עשרות אחוזים עברו לחינוך חרדי מפני חששם שהילדים יתקלקלו, כאשר הזמן המועד לכך הוא בשירות בצבא. וכך רבים מתדרדרים בקיום חלק ממצוות התורה, ומוותרים על מצוות ישוב הארץ ששקולה כנגד כל המצוות, ומוותרים על המצווה של שמירת ישראל מיד צר והצלת נפשות, שעל המציל יחיד אמרו שהוא מקיים עולם מלא, על אחת כמה וכמה כששותפים להצלת ישראל. ואף מונעים עצמם מפרנסה טובה ומפילים עצמם על קופת הציבור, וכבר כתב על כך הרמב"ם שיש בזה חילול ה', ואחד הגורמים המרכזיים לכך הוא האווירה החילונית שבצבא. יתר על כן, אף בציבור החרדי, ישנם רבים שהיו שמחים לשרת בצבא, אבל האווירה החילונית של הצבא מרתיעה אותם. וכך צה"ל מפסיד עשרות אלפי חיילים. ולכן ככל שהדתיים יותר יתעקשו על שמירת הצביון והאווירה המתאימה להם, כך יהיו לצה"ל יותר חיילים, וזו האחדות האמיתית. הפשרה שבה דתיים מוותרים על הסגנון שלהם גורם בפועל לפירוד גדול, שבו ציבור גדול אינו משתתף כלל בצבא.