בדין טבילת כלים תוצרת גוי (תוצרת חו"ל), האם החיוב הוא מדאורייתא או מדרבנן? ובאילו כלים? והאם מדביקה מהווה חציצה? ומה הדין אם אחז בכלי בשעה שהטבילו?

המקור הוא בפרשת כלי מדין (פרשת מטות) ויש מחלוקת אם הלימוד הוא מדאורייתא או מדרבנן, לרמב"ם זה אסמכתא והחיוב הוא מדרבנן, ולפי הרמב"ן החיוב מדאורייתא, הכלים החייבים הם רק כלי סעודה הבאים במגע ישיר עם האוכל, (למשל תנור לא צריך), העשויים ממתכת, ומדרבנן גם כלי זכוכית. מדביקות - אם מקפיד עליהם (מעוניין להסירם) חוצץ, ואם לאו: לא חוצץ. המים צריכים לאפוף את הכלי בפעם אחת מכל צדדיו, לפחות לשבריר שניה. לכן יאחוז בצורה רפויה, או ירטיב את היד קודם.