- הלכה
- נצרות ואיסלם
שאלה
בדיוק נתקלתי באיזה שאלה שמישהי כותבת שישו עלה השמיימה לעיני קהל רב. הייתכן דבר כזה? ומה זאת אומרת עלה השמיימה? זה נראה מופרך לגמרי.
תודה רבה מראש
תשובה
תכונה נפוצה וידועה של הנצרות היא העתקתה מהיהדות דברים רבים בצורה מגושמת ונמוכה (על כך ניתן לעיין בספר הכוזרי א, קיג וג, ח-ט). נראה שאף הדברים שיש"ו עלה לשמים מהווים חיקוי שטחי של מה שכתוב בתורה שמשה רבנו עלה להר סיני ושם היה עם ה'. וכיון שהנצרות תופסת את ה' כמי שנמצא בשמים ולא בארץ, מתוך הבנה שטחית בפסוקים כמו "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם", אזי היא מספרת על כך שגם יש"ו עלה לשמים. וכמובן המושג שמים בפסוק זה אינו מכוון לשמים הפיזיים, ה' אינו נמצא בין העננים או בין הכוכבים, אלא המושג 'שמים' מתייחס לכך שהקב"ה נבדל מהבריאה, הוא משגיח עליה ומאיר אותה באורו, ויחד עם זאת הוא מתגלה בכל מקום במציאות.
תפיסה זו של הנצרות שהקב"ה נמצא 'בשמים' מביאה לכך שכל מה שקשור לחיים האנושיים ולעולם הזה נשאר אצלה מנותק מאור ה', ולמעשה יש בה יאוש מהיכולת לרומם את העולם הזה ולקשר אותו לקב"ה. על כך אומרת התורה "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת" – אף כאן פירוש המושגים 'ארץ' ו'שמים' אינו האדמה והעננים או הכוכבים, אלא השמים הם הצד הרוחני של הבריאה והארץ היא הצד החומרי שלה. השמים הם הנשמה, המשמעות הרוחנית של הבריאה, והארץ היא הצד החומרי, והקב"ה מתגלה בשני הצדדים הללו. ויש מקום להרחיב בדבר, אך לא במסגרת זו.