דבר שטיבולו במשקה

הרב הביא את דעת השו"ע (או"ח קנח, ד) שיש ליטול ידיים בלא ברכה, אך השו"ע כותב בסעיף שלאחריו שהנוטל ידיו לפרות הרי הוא מגסי הרוח, לא הבנתי את הניגוד בין שני הסעיפים, ומדוע לא הזכיר השו"ע בסעיף ד’ שדין נטילת ידיים לפירות מיועד רק לאנשים בדרגות גבוהות שמדקדקים מאוד במצוות?

גס רוח הוא מי שנוטל ידיים לפני אכילת פירות שלא נטבלו במשקה וחושב שזו חובה או מצווה. ומה שכתוב בסעיף ד' הכוונה לפרי שטבול במשקה שלדעת הרבה פוסקים חייב בנטילה.