שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • חינוך כללי

בתי ספר אליטסטים

undefined

הרה"ג יעקב אריאל

ב תמוז תש"ע
שאלה
שלום כבוד הרב. הריני משמש כר"מ בישיבה תיכונית וכן מורה לתושב"ע באולפנה. נשאלתי ע"י כמה תלמידים מהישיבה ומספר תלמידות מהאולפנה לגבי מעבר לישיבה\ אולפנה בעלות תגבור תורני, אופי של חברה המשמשת כגב לשאיפתם בקודש, מקום הנותן להם לגדול בתוך אוהלה של תורה ,תוך מעבר מהישיבה\אולפנה שנמצאים בה כרגע שהסביבה בה הם נמצאים אינה תאומת את רוחם ואת השקפתם בקודש. אם ניתן דוגמא אצל הבנים- ניבול פה, שמיעת מוזיקה זרה ולא תאומת את רוח ההלכה. אצל הבנות בעיית הצניעות בבגדים, החברות שמסתובבות עם הבנים. בשביל להשיב לשאלתם בצורה הטובה ביותר הריני רוצה לשאול כמה שאלות כלליות הנוגעות בנושא מורכב זה. 1.האם מותר לנו לפתוח מוסדות חינוך הלוקחות את החבר’ה המוכשרים והצדיקים ונותנים להם מקום לשאיפתם בקודש, אך החבר’ה הפחות "דוסים" נשארו אי שם מאחור בתוך התיכון הדתי או הישיבה התיכונית הרגילה מה שמביא הרבה פעמים לפיתוח חברה של נערים פחות טובים בהתנהגותם ובהקפדה על שמירת המצוות. במילים אחרות מחד הרווחנו אנשי קודש שבונים את בניינם התורני (בעיקר בגיל זה) מתוך סביבה של קודש, מתוך חברה שמגבה אותם אך מאידך פספסנו בישיבות ובאולפנות "הפשוטות" יותר ,ששם יישארו החבר’ה הפחות חזקים מבחינה תורנית ונמצא שגידלנו אוכלוסייה שעלולה להידרדר בהשקפתה הדתית. 2. אם כן האם ראוי לבן או בת ששואפים לגדול, לבנות את אישיותם מתוך אוהלה של תורה, הנמצאים כרגע במסגרות אלו לפרוש מתוך הציבור ולגדול בתוך חממה תורנית ע"י הקרבת שאר האוכלוסייה שחוסר באנשים תורניים ומדקדקים קלה כבחמורה יביאו להידרדרות האוכלוסייה הנשארת במקומות אלו. שאם נניח שהיו נשארים קבוצה של 5-6 בנות\ בנים בתוך הכיתה אולי גרעין זה היה נותן אור אחר לכיתה. 3. במידה ולא ראוי להקים בתי ספר אליטיסטים דתיים מה נענה לאותם חבר’ה הרוצים לחיות בתוך עולמה של תורה, הרוצים ללמוד ולפתח את עצמם מתוך תורה ודת ישראל ויכול להיות במידה רבה מאוד שלאחר שנים הם יהיו מנהיגי האומה. האם נשאיר חבר’ה נהדרים אלו מאחור ולא ניתן להם לפרוח כרצונם, האם ההקפדה על השתייכות לציבור ולא לפרוש ממנו כרוכה בהקרבה על בניין האישיות התורני? 4. ברור שישנו חילוק בין בנים לבנות המביא נפקא מינה גדולה בין התשובות. שכן כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה לכן העברתו למוסד הנותן מסגרת של לימוד מתגבור של שעות קודש יהיה סביר להניח שהתשובה תהיה יותר פשטוה לפתרון. אך בנוגע לנשים שאינן מצוות בתלמוד תורה לכאורה היה אפשר להגיד שאין שום מקום להעברתם למקום של "מיוחסות" ועליהם להישאר במקומם ואין לפרוש מן בציבור, אך מה עם בניין האישיות של הבנות, אמנם מצוות תלמוד תורה אינה נוגעת כלפיהם אך מחויבות הלכתית ,מוסר ודרך ארץ, בנייה מתוך תורה הרי חייבות הם וכיצד יוכלו לבנות בניין מופלא שכזה בתוך מקומם הנוכחי? 5. בהמשך לשאלה 3 (במידה ולא) מה יהיה הדין אם הבת חשה בהידרדרות, היא אינה מצליחה להסתגל למקומה הנוכחי אז גם נאמר עליה להיות במקומה ואין לפרוש מן התורה או שמא נאמר "לעולם יגלה אדם למקום תורה"? תודה רבה וסליחה על אורך השאלה, אך זה דבר שהתעורר בשנים האחרונות וצריך ליבון הלכתי והשקפתי בנושא, דבר שיעניין הרבה אנשי חינוך שנמצאים בצומת ההחלטה.
תשובה
בכל מסגרת לימודית מעודדים מצויינות. לא תהא כוהנת כפונדקית. עם זאת, בודאי אם אפשר להבטיח התקדמות ועליה גם במסגרת לא סלקטיבית בודאי שדרך זו עדיפה, כי אין בה נזק. אדרבה, יש בה תועלת ומשפיעה לטובה גם על אחרים. הבעיה היא הפרופורציה בין החלק השואף להתעלות לחלק האחר שהשפעתו הפוכה. היחס חייב להיות רוב גדול לצד הראשון.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il