שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • גזל ונזיקין

התקנת מזגן מעל מרפסת סוכה הפוגע בשכן

undefined

כולל דיינות בית אל

כ"ו תמוז תש"ע
שאלה
לפני כ- 13.5 שנים קנינו דירה חדשה שבמפרט הטכני שלה רשום מרפסת סוכה. המרפסת משמשת באופן קבוע לתליית כביסה וכמרפסת. לאחר זמן מה הדייר באחת הדירות מעלינו התקין מזגן שחרג לשטח האווירי שמעל המרפסת סוכה שלנו. המזגן הפריע לנו מאוד מאחר שיונים ישבו על המזגן ולכלכו את המרפסת, כמו כן, המזגן טפטף מים שגרמו לירוקת וגרם לרעש. התלוננו בפניו ואף פנינו לעורך דין ששלח אליו מכתב אזהרה. הדייר הנ"ל מכר את דירתו לדייר חדש. התלוננו גם בפני הדייר החדש ובסופו של דבר הוא הזיז את המזגן, כך שבשנים האחרונות לא היה מזגן מעל מרפסת הסוכה שלנו. לפני מספר ימים השכן התקין מזגן חדש שכולו מעל השטח של מרפסת הסוכה שלנו מבלי ליידע אותנו. היונים יושבות על המזגן ומלכלכות מאוד את המרפסת שלנו, הדבר מונע שימוש יום יומי במרפסת, כגון: תליית כביסה וישיבה. כמו כן, המזגן פוסל חלק מהסוכה שלנו. האם השכן מחויב להזיז את המזגן, שכן המזגן מעל מרפסת הסוכה מזיק, והשכן ידע מראש שהתקנת המזגן במקום זה תגרום לנו נזק רב?
תשובה
ראשית, רצוני להדגיש שאי אפשר לפסוק דין מבלי לשמוע את שני הצדדים ולכן אין כאן פסיקת הלכה או דין אלא חוות דעת עקרונית לגבי המקרה כפי שהוצג. לכן, אני מעדיף להתייחס לשאלה כמקרה נידון ולא לפנות אליך ישירות. בעל המרפסת ציין ארבעה נזקים שנגרמים לו מהמזגן ובגינם הוא דורש את הרחקתו. הנזקים הם: הרעש, המים, היונים וההפרעה לסוכה. נראה שמחמת נזקי הרעש והמים הוא אינו יכול לדרוש את הזזת המזגן, אמנם יכול לדרוש להסיט את המים למקום שלא מפריע. לגבי הנזק שמהיונים, יש להסתפק (ראה הרחבה). אך מחמת ההפרעה לסוכה הוא יכול לדרוש את הזזת המזגן. אגב, לפתרון בעיית היונים אין צורך בהזזת המזגן אלא אפשר לשים דוקרנים על גביו. בכל אופן יש להסתפק אם אפשר לחייב את בעל המזגן לשלם על כך (ראה הרחבה), אך אפשר לנסות להגיע עימו לפשרה. הרחבה: נקדים, שהתקנת מנוע של מזגן בקיר חיצוני של הבניין היא נושא מורכב. על פי החוק, וכנראה גם על פי החוזים של מכירת הדירות, הקירות החיצוניים הם רכוש משותף לדיירי הבניין. לכן לכאורה יש לדון התקנה זו כשימוש ברכוש משותף. מטעם זה כתב בספר משפט צדק בשם הגר"ז גולדברג שליט"א, שיכול שכן למחות בחברו מלהתקין מזגן בקיר החיצוני המשותף. אך מצד שני, היום מזגן נחשב כצורך בסיסי של דירה וכחלק מהמגורים, ולכן יש מקום לומר שאי אפשר למחות בהתקנתו אעפ"י שזה נעשה ברכוש משותף, וכ"כ בספר עמק המשפט הל' שכנים, וכ"כ עוד הרבה מפוסקי דורנו. נזק הרעש - בשו"ע חושן משפט סי' קנו' סע' ב', ישנה מחלוקת בין המחבר לרמ"א בדין זה. לדעת המחבר אפשר למחות בדייר שעוסק באומנותו ומכה בפטיש ובכך מפריע לשנת השכנים, אך לדעת הרמ"א אי אפשר למחות בו. אמנם, אם הרעש נעשה בחצר המשותפת, י"א שגם לדעת הרמ"א אפשר למחות (ראה סמ"ע ונתיבות סי' קנו' סע' ב'), ולכאורה ה"ה כאן, אך הפוסקים כתבו שהיום מזגן הוא שימוש רגיל בבתים וכחלק מהדירה ולכן אי אפשר למנוע משכן להתקין מזגן. אבל יש אומרים שאפשר לדרוש ממנו להפעילו בשעות סבירות (כגון לא אחרי 23:00 וכד') ולהקטין את הרעש במידת האפשר. (כן כתב בפתחי חושן חלק ה' עמוד שעג' ועוד פוסקים). נזק המים - צינורית המים של המזגן דומה למרזב, והדין בזה הוא שבעל החצר יכול למחות בבעל המרזב שלא יקלחו מימיו לחצרו (שו"ע חו"מ סי' קנג' סע' ו'). ולכן גם כאן יכול לחייבו לנתב את צינורית המים למקום שלא מפריע. נזק היונים - נראה שזה תלוי במחלוקת ראשונים. ההלכה בנזקי שכנים היא, שכשאדם משתמש בתוך רשותו, ומתוך כך מגיע נזק לשכן שלו, הניזק צריך להרחיק את עצמו (חו"מ סי' קנה' סע' לא'). אבל אם הנזק הוא ישיר (המוגדר בהלכה "גירי"), המזיק צריך להרחיק את עצמו כדי שלא יזיק (חו"מ סי' קנה'). לגבי יונים הרמ"א בסי' קנה סע' כה כותב שאדם שנוטע אילן ליד גפנים, צריך להרחיק כמלוא שיוט העופות, כדי שלא יפריחו העופות מהאילן לגפן ויזיקו פירותיו. וזאת ע"פ הגמרא ב"ב דף כו' ע"א וכפירוש התוס' שם, מדוע זה נקרא נזק ישיר (גירי). אבל נראה שאין זה מוסכם. הרמב"ם לא העתיק טעם זה והצריך רק הרחקת ד' אמות כדי עבודת המחרישה וכן פסק המחבר בסי' קנה סע' כה. ואולי סובר שאין זה גירי ואין צריך להרחיק מחמת העופות, ולכאורה זה מסתבר מאוד שהרי בהרחקת סולם מהשובך כדי שהנמיה לא תקפוץ, החשש הוא דוקא שהנמיה תקפוץ מיד אבל בלאו הכי אין זה גירי (ב"ב כב ע"ב). ויתכן שגם הרא"ש חולק על תוס' ולכן פירש שנזק העופות הוא כשבעל העופות יסלק העופות מאילנותיו ואז הם יפריחו לגפנים ויזיקום, ולכאורה סובר שדווקא אז זה נקרא נזק ישיר למעשיו, ולא כפירוש התוס'. נראה לי, שהנזק של היונים שעל המזגן נחשב כגירי רק לפירוש התוס', ודלא כדעת הרמב"ם המחבר והרא"ש. נמצא שזו מחלוקת, ולגבי מחלוקת בדבר מסוים אם הוא נקרא נזק או לא, כתב הפתחי תשובה סי' קנג' ס"ק ב' בשם רעק"א, שאין המזיק חייב להרחיק עד שיברר הניזק שזהו נזק המחייב הרחקה. לכן גם כאן אי אפשר לחייב את בעל המזגן להרחיק את המזגן. אמנם, כל זה נכון לגבי אדם שעושה ברשותו, אבל כאן מדובר בהתקנה בקיר חיצוני שהוא רכוש משותף. בזה הדין הוא שהשותף יכול לעכב בדברים שמפריעים לו, אעפ"י שאינם נזקים ישירים המוגדרים גירי (שו"ע סי' קסא' סע' ה). אך מבואר שם שבדברים שהמנהג להשתמש בחצר, אי אפשר למחות, ויתכן שלכן נדון גם כאן כאדם שעושה ברשותו, ויצטרך להרחיק רק בנזק של גירי. עוד יש להסתפק גם במה שכתבנו לעיל בשם הפתחי תשובה (שבספק על הניזק להביא ראיה), שכאן כיוון שזה נעשה ברשות משותפת יתכן שהדין ישתנה ויצטרך המזיק להרחיק אא"כ יביא ראיה שאין זה נזק המחייב הרחקה. נזק הסוכה – מכיוון שזו מרפסת המיועדת לסוכה מתחילת הבנייה, הבניין משועבד לסוכה זו ואין השכנים יכולים לעשות שינויים שיפגעו בזכות זו של בעל המרפסת. מנוע של מזגן הוא גדול מארבעה טפחים ואי אפשר לשבת תחתיו בסוכה. לכן זו פגיעה בזכות שיש לבעל המרפסת והוא יכול לעכב. אמנם יש מקום לדון במקרה שהמרפסת היא גדולה והמזגן אינו משמעותי כלל במיעוט אויר הסוכה, שאז יתכן שאין יכולת מחאה, אבל צריך עיון אם אפשר לחלק בכך. הרב ניר סיני
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il