ראיתי את תשובות הרב לגביי נגינה בכלים בתפילה. א) האם גם מותר לנגן בכלי נגינה במשך ברכות קריאת שמע? ב) שמעתי פעם רב שאמר שאסור להכניס כלי נגינה לבית כנסת, האם דין זה עדיין תקף? וא"כ, איך לפי הרב מותר לנגן בכלי נגינה בהלל? ג) האם הדין של חוקות הגויים שייך למקרה זה? ד) האם אין כאן זלזול של בית הכנסת? חבר שלי אמר לי שאין כי כך היו עושים בבית המקדש אבל אני טענתי שמשחרב המקדש שירת ונגינת הלווים בטל ועל כן אין לנגן כיום בתפילה, האם זה נכון? האם יש צד להתיר בכל זאת? תודה רבה ואם זה לא יותר מדי טרחה - האם אפשר בבקשה לצרף כמה מקורות שאוכל לעיין בהם לשאלות לעיל.

שלום רב: הדיון סביב נושא זה נסוב בעיקר כשהתפשט באירופה המנהג אצל הרפורמים להכניס עוגב. לכך התנגדו רבנים רבנים ועשו על כך חרמות רבים. בזמנם היה בכך מלחמה על שמירת המסורת. רבים מן הפוסקים הזכירו איסור בחוקותיהם לא לכו. אולם איסור בחוקותיהם נאמר רק על העוגב שהיה הכלי שהיו מנגנים בו בבית תפילתם של הגויים. אולם לגבי שאר הכלים הדברים לא היו כל כך מפורשים. והחתם סופר כתב כנגד הכנסת כלי נגינה לתפלה גם בימות החול. דברי החתם סופר הובאו בספר משנה ברורה על ס' של"ח סק"י. ובספר שדי חמד בערך חתן וכלה חופה אות ב' ד"ה והנה עתה דן בענין בהרחבה. וראיתי על כך תשובה גם בספר משפטי עוזיאל לראשון לציון הרב עוזיאל בחלק אורח חיים חלק ח' תשובה יח. העולה מדבריהם שיש שחושבים שיש איסור לנגן בבית כנסיות משום שהשירה הותרה רק בבית המקדש וכפי שכתוב בפרק על נהרות בבל שגולי בבל סירבו לנגן בכלי נגינה בעת הגלות. ולמדו משם איסור לכל תקופת הגלות. ויש שהדגישו את האיסור מצד מה שהתפלה צריכה להאמר מתוך יראה ולא מתוך גילה בלבד. מכיון שאלו סיבות האיסור נראה שבעת קריאת שמע בודאי אין להכניס כלי נגינה. קריאת שמע בודאי צריכה להאמר מתוך יראה והכנעה. לעומת זאת בענין כלי נגינה באמירת ההל נרה שיש מקום להתיר. גם משום שההלל צריך להאמר מתוך שמחה . וגם משום שהטעם שאין לנגן בעת הגלות ב"ה בימו שהקב"ה פקד את עמו ישראל יש מקום להתיר בחלק זה של התפלה. כפי שכתבתי בתשובה קודמת שנראה לי שההיתר צריך להתחיל בתופסי התורה. כל טוב