בתשובה לשאלתי קבע הרב כי יש פסול בקניית דירה מכונס נכסים באופן שהדיירת המקורית תפונה לדירה שכורה בניגוד לרצונה, גם אם פורמאלית כונס הנכסים צודק. אם היה מדובר בהוצאה לפועל לפי פסק דין רבני האם גם אז היתה בעייה במימושו של פסק הדין? האם עלי לברר את תוקפם ההלכתי של חובותיה של הדיירת אשר הובילו להליכי ההוצאה לפועל או שמא דעת הרב היא שבכל מקרה יש פסול הלכתי ברכישת דירה שעוקלה מבעל חוב? האם מערכתית אין בכך בכדי לפגוע בזכותו של נושה להיפרע מנכסי הלווה והאם אין בכך בכדי לקפח לרעה בעל חוב הגון שלא ממתין להליכי הוצאה לפועל ונאלץ למכור את דירתו בכדי לקיים את חיובו לעומת חייב בהליכי הוצאה לפועל שיזכה להגנה מוסרית גם אם לא פורמאלית?

לא אמרתי שהדבר פסול או אסור אלא רק שלעיתים יש בעיה מוסרית בכך. בודאי שאם היא יכולה לשלם ולא שילמה מותר לקנות את הדירה כדי להחזיר לנושה את כספו, אך אם אין לה כסף, גם אם מצד הדין עליה לפנות את הדירה ע"מ להחזיר לנושה את כספו, עדיין יש לשאול אותך אם אתה מוכן לקחת על מצפונך את השלכתה של האישה לרוחוב בעטייך?! מעיקר הדין מותר לעקל רכוש של לווה לפרעון חובתיו, אולם לפמשוה"ד יש להתחשב במצבו האישי של הלווה ולדחות את ההוצאה לפועל ע"מ לאפשר ללווה לפרוע את חובו, בפרט כשמדובר בהשלכת אדם לרחוב. איני מכיר את הנפשות הפועלות בשאלתך, מה מצבן הכלכלי והאם יש הצדקה לפעול במידת הדין או שמא יש צורך לפעול במידת הרחמים. עליך מוטלת ההכרעה. שה' יתן לך עצה טובה לעשות הטוב והישר בעיניו.