ישנו הפסוק: "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל". תנומה זוהי שינה קצרה או שנת עראי, אם ידוע לי נכון, ושינה זאת שינה ממש. אז סדר הפסוק צריך להיות שונה, שהנה לא יישן ולא רק שלא יישן אלא אפילו לא ינום שומר ישראל, אז איך זה מתיישב? עוד שאלה: "בידו אפקיד רוחי בעת אישן ואעירה" - מהתרגום המילולי של הפסוק נשמע כאילו אנו בוחרים להפקיד את רוחנו אצל הקב"ה בשעה שאנו ישנים, אך אין זה כך ואין לנו ברירה. אז למה כתוב בלשון זו?

1. אכן תנומה קלה יותר משינה, כמבואר ברד"ק שם ובאבן עזרא לבראשית פרק ב פס' כא וכן בקוהלת פרק יב פס' ב, ובקוהלת מבאר האבן עזרא שכך דרך המקרא להקדים או לאחר. אולי אפשר להוסיף, שהפס' בא לעורר את האדם כנגד מחשבות העלולות להתגנב לליבו בעת צרה כאילו הקב"ה ישן ח"ו, וכנגד כך אומר - הרי הקב"ה אפילו אינו נם וכל שכן שאינו ישן וממילא כל רגע ורגע הוא שומר על ישראל! 2. משפט זה יוסד ע"פ לשון הפסוק בתהלים, פרק לא פס' ו: "בידך אפקיד רוחי..", אולם שם המשמעות היא שונה. הפרק עוסק בכך שדוד המלך מלא בביטחון בה' וסומך ונשען עליו וה' מצילו מאויביו, ובמקביל לפסוק שם "בך ה' חסיתי" כך אומר "בידך אפקיד רוחי". בברכה,