ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

גירסאות שונות בכתיבת ספר תורה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ד אלול תשס"ב

גירסאות שונות בכתיבת ספר תורה


הרב אליעזר מלמד

שאלה:
ידוע שלפי נוסח יהודי תימן יש שנויי אותיות מספרי התורה שלנו. איך יתכן, האם היה "טלפון שבור" חס וחלילה בדרך - ויש מחלוקת אם אותיות מסויימות מיותרות או לא?

תשובה:
להפך, כל העולם מתפעל מהעובדה המופלאה, שלמרות הגלות הארוכה, והפיזור של הגלויות, יש מעט כל כך הבדלים בין הנוסחאות השונות. עובדה שאין דומה לה בשום עם ולשון. אין זאת אלא עזרה אלוקית משמיים שסייעה בידינו לשמור את התורה. וזה שיש מספר הבדלים, הוא ביטוי לחסרון שלנו, שבית המקדש עדיין חרב והנבואה עוד לא חזרה לישראל.

והא לך מה שכתבתי בפניני הלכה ח"ד ע' 74: כידוע, ספר שיש בו טעות באות אחת, כולו פסול. ולמרות הדיוק המופלא שבהעתקת התורה, דיוק שאין דומה לו בשום עם ולשון. עם זאת צריך לדעת שבעקבות הגלויות נפלו מספר שינויים מעטים בין המסורות השונות. בחומש בראשית (ט, כט) בספרי התורה הספרדיים והאשכנזיים כתוב: "ויהי כל ימי נח", ואילו בספרי התורה התימניים כתוב: "ויהיו כל ימי נח". וכן בדברים (כג, ב) נאמר פצוע 'דכה', ולמסורת תימן כתוב 'דכא' ב'א', וכן כתוב בכמה ספרי תורה ישנים מאשכנז, ואילו בספרים של הספרדים וכן ברוב ספרי התורה האשכנזיים החדשים כתוב 'דכה' ב'ה'. וכן בספר ויקרא (ז, כט) למסורת התימנים ועוד מסורות ישנו רווח לתחילת פרשה פתוחה, ולהרבה מסורות ולרמב"ם אין שם שום רווח לתחילת פרשה (עי' ש"ך יו"ד רעה, ו).

הכלל היסודי הוא שבשאלה זו בעלי המסורה הם הקובעים. בעלי המסורה אלו הסופרים הדייקנים שהיו סופרים האותיות שבתורה ומדקדקים בלשונה. ולכן אף אם ישנו מדרש שעל פיו משמע שהגירסא שונה מהגירסא שלפנינו, הלכה כבעלי המסורה. אלא שהשאלה כיצד צריכים הסופרים לנהוג באותם השינויים שהזכרתי שבעלי המסורה נחלקו בהם.

הרמב"ם כתב שהספר עליו הוא סומך, הוא הספר הידוע במצרים, שהיה לפני כן בירושלים וממנו הגיהו את הספרים, ועליו היו הכל סומכים, לפי שהגיהו בעל המסורה המפורסם בן אשר, ודקדק בו שנים, והגיהו פעמים רבות (הלכות ס"ת ח, ה). כלומר לדעת הרמב"ם ישנה גירסה אחת שהיא הנכונה ועל פיה צריכים לכתוב את כל הספרים, וכל המשנה ממנה, ספרו פסול. לפי מסורת הקהילה החלבית, הספר המפורסם שעליו דיבר הרמב"ם, הוא כתר ארם צובא. למרבה הצער כיום אין בידינו אלא חלקים מכתר ארם צובא, אולם ישנם ספרים רבים שהועתקו ממנו, ועל פי השוואת הספרים השונים, נמצא כי ספרי התימנים הם הקרובים ביותר לנוסח המקורי שעליו דיבר הרמב"ם.

אולם צריך לדעת שכמה מגדולי הראשונים חלקו על הרמב"ם, וכבר בזמנו סברו שאין להעדיף את מסורת בן אשר על פני המסורות האחרות, וכל מסורת מוסמכת שכתבו על פיה במשך שנים רבות ספרים רבים, יש לה מקום, והכותב על פיה ספרו כשר (תשובות הרשב"א המיוחסות לרמב"ן רל"ב, המאירי קידושין ל, א, שו"ת מהר"י מינץ פיורדא תקכו).

שאלה אישית אחת נשאלה בהמשך לשאלה זו.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il