שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • דתיים לאומיים וחרדים
קטגוריה משנית
  • משפחה, ציבור וחברה
  • הציונות הדתית
undefined
שאלה
האם החברה שלנו "דתי-לאומי" נחשבת בתור חברה פשרנית? מדוע כולם תופסים אותה בתור חברה פשרנית? יצא לי לדבר בשבת עם אדם שהיה חרדי בחסידות... והוא אמר שזה היה קיצוני מידי והוא לא יכל יותר, אז הוא עבר לזרם שלנו. והוא התלהב מהעניין שהוא יכול לדבר עם בנות. זה ממש נורא!! החברה שלנו, של בני עקיבא, היא חברה מעורבת, בנים מדברים עם בנות, נוגעים אחד בשני, האחוזים שיוצאים חילונים מהישיבות התיכוניות שלנו גדולים, לצערנו. אני אני כל הזמן שואלת את עצמי, האם יש בעיה בדרך שלנו? אולי לא זו הדרך? הרי החרדים כל הזמן עוסקים בתורה, ואנחנו לפי מה שנראה, מחשיבים את הערך של ישוב הארץ יותר גדול מהערך של תורה! האם התורה לא חשובה יותר מכל??
תשובה
הציבור הדתי לאומי מורכב מאנשים שונים, יש שמקפידים יותר על מצוות ויש פחות. אלה שמקפידים יותר, הם השלמים ביותר. יותר מכל החוגים החרדיים. משום שבחוגים החרדיים מצוות שלמות מוזנחות, מצוות ישוב הארץ, גיוס לצבא, וגם המציאות שרבים מידי מתפרנסים מן הכולל היא מציאות של חילול ה' כדברי הרמב"ם. בשום פנים לא ניתן לומר על מי שמבטל באופן מודע אחת ממצוות התורה שהוא שלם בדרך התורה, ועל אחת כמה וכמה שמבטלים מצוות שאמרו עליהם חז"ל שהן שקולות כנגד כל המצוות. וכך אמרו על ישוב הארץ. וכמובן שכל מי שמתגייס לצה"ל ושומר על מדינת ישראל ומציל את היהודים מידי אויבינו מקיים מצווה שאי אפשר לשער את גדולתה. כבר אמרו חז"ל שכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, ועל אחת כמה וכמה מי שעוסק בהגנה על כלל ישראל. אני מקווה שאותו חסיד שנעשה דתי לאומי התגייס לצבא, ואם כן, אף שירד מבחינת הצניעות, התעלה בעניין השירות בצה"ל וישוב הארץ, ואזי בחשבון הכללי הוא התעלה. הערך של התורה מעל כל המצוות בתנאי שמקיימים את מה שכתוב בתורה, אבל אם לומדים תורה כל היום ואין מקיימים את מה שכתוב בה, יש פגם גדול בלימוד התורה. ולכן כשציבור שלם אינו נושא בעול עם הציבור בשירות הצבאי, יש פגם בקיום התורה. וזה לא פגם צדדי אלא עקרוני ובסיסי מאוד. אמנם נכון, שבתנועה מעורבת כבני עקיבא יש חסרון בשמירת הצניעות, לא חס ושלום גילוי עריות, אלא פגם בצניעות, וגם זה מצער מאוד. וכל היכול לתקן צריך לתקן. אע"פ כן, אם השאלה להקפיד יותר בענייני צניעות וכשרות או להקפיד יותר בישוב הארץ וגיוס לצה"ל, ברור שעל פי התורה חשוב יותר להקפיד על ישוב הארץ ושמירת ישראל שהן מצוות כלליות. בנוסף לכך, דרך התורה השלמה, כאמור, שרק מי שמיועד להיות תלמיד חכם מחנך או מורה הוראה, יתפרנס מהצדקה, כדי שיוכל להועיל לכלל ישראל. אבל אברכים אחרים שאינם מיועדים לכך, אסור להם להתפרנס מהצדקה. ועייני בסיפרי פניני הלכה ח"ד ע' 34-40. גם היחס ללימודי חול פגום בציבור החרדי, ויש בזה פגם בשלמות התורה, מפני ששלימות התורה שהיא מבארת ומתייחסת לכל החכמות שבעולם. וגם על כך עייני בפניני הלכה ח"ד ע' 25-31. לגבי הבחורים שיוצאים חילוניים, הסיבה העיקרית לכך, שגם בית ההורים לא היה דתי כל כך. אילו הישיבות החרדיות היו קולטות בחורים ברמה הזו, אחוז החילוניים היה גבוה פי כמה. אבל אם ניקח את המשפחות התורניות, אחוז היוצאים מהם לחילוניות אינו גבוה בשום פנים מהאחוז היוצא לחילוניות בציבור החרדי. אלא שבציבור החרדי אין רגילים להכות על חטא בפומבי, ולכן עובדה זו מוצנעת. אבל בפועל מהישיבות התורניות, שהבחורים הלומדים בהם באים ממשפחות תורניות שמדקדקות בשמירת המצוות, אחוז נמוך מאוד עוזב את הדת. לסיכום: הציבור הדתי לאומי מגוון, ויש תחומים שצריכים תיקון, אולם עמדותיו הבסיסיות נכונות יותר. ובתוכו ישנם עשרות אלפים ששומרים מצוות בשלמות.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il